מי שיכול לשמוע קריאת המגילה רק אחר חצות, האם מותר [או צריך] לאכול לפנ"ז כדי שלא יהי' חצי צום
תשובה:
שלום רב.
טעימת ארעי מותרת לפני קריאת המגילה וממילא אין חשש שיצום מחמת כן בפורים. [אמנם לכתחילה אין להקל אפילו בטעימה אלא לצורך גדול].
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' תרצב ס"ק יד מדברי המגן אברהם. וצ"ע מדוע החמירו בזה יותר מקריאת שמע שהתירו בה אכילת ארעי גם ללא צורך מיוחד.
לשתות קפה לפני קריאת מגילה בבוקר – זה מותר?
מותר. בלילה מחמירים בגלל שמחמת הצום עשוי להמשך לאכילה רבה, ראה אליה רבה בענין.
אם מעמידים שומר לקריאת המגילה מותר לאכול? כמו שמצאנו בהרבה מצוות דאורייתא.משום מה המשנה ברורה כותב שרק לאדם חלוש שיבוא לידי חולי מותרת אכילה רגילה והוא כותב שיעמיד אחר שיזכירנו
יש כמה פקפוקים בענין שומר, ראשית בשבות יצחק ח"בסי' כג הביא מהגרי"ש אלישיב שתמה ששומר מועיל רק במצוות דרבנן ולא בדאורייתא והיאך התיר המשנה ברורה שומר גם לפני קריאת שמע של ערבית. וקריאת המגילה שהיא מדברי קבלה דינה כדאורייתא [וידוע שהחמירו גם בשל ליל כבשל יום, אף שבלילה היא דרבנן]. כמו כן בפתחי תשובה יו"ד סי' יח ס"ק ב צידד ששומר מועיל רק לצורך מצוה, כמו לימוד לפני קיום מצוה ולא לאכילת רשות, אמנם כאמור המשנה ברורה חולק, אבל אולי כאן בצירוף הסברא שלאחר תענית יש יותר חשש שימשך, החמיר כאן גם המשנה ברורה. כמו כן, במקום שגם טעימה אסור, העירו האחרונים שנראה שעיקר הטעם אינו מחמת החשש שמא ימשך, שהרי בטעימה בלבד אין חשש כזה, וממילא גם אין טעם שיועיל שומר.
לגבי אכילת עראי, כתבתם שמלכתחילה אין להקל. זה גם לנשים?
האם אישה צריכה מלכתחילה לבוא למניין גברים כדי שתוכל מייד אחר כך לטעום משהו? (כי מניין נשים הרבה יותר מאוחר. והאם ראוי שרק אטעם, אבל את הארוחה אדחה לאחרי המגילה?)
נשים נהגו להקל בזה באכילת עראי, הן מחמת שיותר חלשות, הן מחמת שטירדות הבית לא מאפשרות תמיד לבוא למנין הראשון.
השאר תגובה