החמרתי לחכות בין בשר לחלב ולהפך מעת לעת(24 שעות) ועשיתי את זה יותר מ-3 פעמים.כשנזכרתי התכוונתי זה יהיה בלי נדר אבל כבר עברו 3 פעמים.וראיתי באתר שטייגן-זה המתחסד שהוא נוהג כ"ד שעות גם בבשר אחר הגבינה לא נמצא סמך לחומרתו דבגמרא לא נזכר כ"ד שעות אלא בגבינה אחר בשר ולא להיפך. ולא עוד אלא שנזכר על מרן האר"י זצ"ל להדיא בבשר אחר גבינה להמתין עונה אחת ולא מעת לעת וזה רוצה לעשות חומרא טפי ממרן האר"י הא ודאי זה נחשב חומרא זרה וחיצונית ואין לנהוג בה. ולכן אני רוצה להפסיק בהחמרה גם בין בשר לחלב וגם להפך ,האם אני צריכה לעשות התרת נדרים?(אני חושבת שגם כשהתחלתי להחמיר כיוונתי שאם אני יכולה אני אחמיר בזה). ואם כן האם אבא שלי יכול להתיר לי (אני לא נשואה).
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
הואיל והנהגה זו הובאה בגמרא [לפחות בין בשר לחלב] מסתבר שצריך לעשות על זה התרת נדרים, אלא אם כן את ממש בטוחה שכוונתך היתה להחמיר בכך רק כשתוכלי ולא בתורת חיוב ממש. אביך יכול להצטרף עם עוד שנים להתיר לך נדר זה. אולם אינו יכול להתירו לבדו אלא כשבתו בת 12 וחצי ולא יותר.
באופן כללי, קחי לך הנהגה חשובה בחיים, בכל דבר להיות דבוקה בצדיקים בהנהגותיהם ובאורחות חייהם, אין צורך להחמיר בדבר שגדולי התורה נהגו בו היתר. אדם שמחמיר בדבר מסויים יותר מכפי הצורך עלול לבוא ולזלזל בתלמידי חכמים שאינם נוהגים כמותו, ועל ידי כך להכשל בדברים אחרים שראוי מן הדין להחמיר בהם. המידה הטובה ביותר היא נמיכות רוח ענווה והתבטלות לגדולי התורה ומנהיגי הדור המקובלים על לומדי התורה בכל אתר ואתר.
מקורות:
על כך שהאב זכאי להפר את נדרי בתו בעודה נערה – עד גיל 12 וחצי, ראה נדרים פרק י, ובשו"ע יו"ד סי' רלד סעי' א. על כך שקרובים כשרים לשמש כבית דין להתרת נדרים, ראה שו"ע שם סי' רכח סעי' ג.
