ראיתי שהמנהג במקומותינו שהקטנים מוכרים ערבות.
ורציתי לשאול אם יש לזה מקום בהלכה, הרי מפורש בגמ' שקטן לא יכול להקנות מדאו', ולכן לא יקנה לו את הלולב אם רוצה לצאת בו אח"כ, וא"כ אי אפשר לקנות ארבעת המינים מקטנים,
(ואפי' בר מצוה לא יועיל וצריך שיתמלא זקנו שהרי הוא מצוה דאו', וא"א לסמוך על חזקה דרבא)
אמר לי מישהו שאולי לא הקטן עצמו מוכר, אלא הערבות של מבוגר, והם נשארות שלו, והקטן עושה מעשה קוף בעלמא להציע את הערבות לקונה, והמקנה הוא המבוגר ששלח את הקטן ולא הקטן עצמו.
לי זה מוזר, כי הדברים לא ידועים, וקשה לתלות אומדנות בדעת אנשים שלא יודעים הלכה, ומפשטות מעשיהם נראה שהם מקנים לקטן בעסקת קומיסיון כמו שעושים עם גדול.
מה הדין?
תשובה:
אכן צדקו דבריך יש בעיה לקנות מקטן, אלא אם כן יודעים בבירור שהערבות אינן שלו ואינו עושה אלא "מעשה קוף בעלמא". אך, יש שהקילו בזה כאשר הערבות נקטפו על ידו מן ההפקר ולא נקנו על ידו מאחד הסוחרים הגדולים ב"דעת אחרת מקנה". בדיעבד, בכל מקרה יש לחזור וליטול לולב פעם שנית בלא ברכה.
מקורות:
ראה שו"ת כתב סופר סי' קח. הטעם לכך שבדיעבד אינו חוזר ומברך, משום שיש שסוברים ש"קנין דרבנן מהני לדאורייתא", וכיון שתיקנו חכמים שקטן שהגיע לעונת הפעוטות יש תוקף לקנינו, נחשב הדבר כקנין המועיל אף מדאורייתא. וע"ע ס' חיים וברכה אות רמג. על ערבות שנקטפו מן ההפקר, ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' סה. וכן האריך בענין בשו"ת אבן ישראל (ח"ח סי' מז) ומסקנתו שעדיף לא לקנות ערבות מקטן.
והאם קושיקלך מותר לקנות מילד קטן?
מותר, זה לנוי ואינו חלק מהמצוה.
השאר תגובה