נישואין עם בת חלוצתו

רבני בית ההוראה
כ' אדר ה'תשע"ג

נשאלנו על השאלה עם האברכים וכל אחד מתרץ סברתו
אם יכולים לעזור לנו ולתת לנו תשובה בהירה כדי שלא נטעה . תודה לכם ושתיחיו ימים טובים וארוכים.
הנה השאלה:
ראובן קידש את לאה( אירוסין בלבד) והיו לו 2 אחים: שמעון וזבולון.
שלושה חודשים אחר האירוסין , ראובן מת.
שמעון וזבולון חלצו ללאה בבית דין.
לאה נישאת (נישואין גמורים) למשה וילדה לו בת ושמה אסתר.
שנים עברו , בא שמעון ונשא אסתר ( נישואין גמורים) , האם הנישואין תופסים ? האם שמעון חייב להוציאה?
ואם לא רוצה , מה עם הבנים? ממזרים. ?
מה יש לבית דין לעשות לשמעון? חרם?
נשאלנו אם למרות החליצה שפקעה את לאה מן האירוסין
יש איסור לשמעון לשאת אותה מדין ״אשת אח״ ?
ומסופקים אנחנו לדין זה כי ראובן לא נשא את לאה רק אירוסין עשה אצלה.
או להפך האם לאה מותרת לשמעון?
תודה לכם לתת לנו גם כן כל המקורות להבין טוב.
כל טוב ובהצלחה לכם.

תשובה:

שלום רב.

ראובן מת לאחר שקידש את לאה, ולכן היתה צריכה חליצה למרות שעדיין לא נישאו, כמבואר ביבמות כג,ב. אכן לאה קיבלה חליצה ובזה מסתיימת הזיקה לאחים כידוע. וכדין נישאה למשה וילדה את אסתר.

לא ברור בשאלה האם שמעון הוא חלץ ללאה, או אחיו זבולון חלץ לה. אם זבולון חלץ לה. ועתה שמעון רוצה לשאת את בתה אסתר מותר לו לשאת אותה למרות שהיא קרובת יבמתו לשעבר, משום שלאחר החליצה הסתיימה זיקתו אליה. וכך הוא לשום הטור והשו”ע בסי’ קנט (סעי’ ה’): “היבם אסור בקרובות זקוקתו אפי’ מתה קודם שייבם או יחלוץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. לפיכך אם קידש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלוץ לזקוקה ותפקע הזיקה“.

אולם אם שמעון הוא זה שחלץ לה משנה ערוכה היא ביבמות מ,א כי מדרבנן נאסרו עליו כל קרובותיה, זאת אומרת גם בתה (אסתר), וכך נפסק בשו”ע סי’ קסב סעי’ ב’: “החולץ ליבמתו, אסור מדרבנן בקרובותיה, אפילו בשניות. וכן היא אסורה בקרוביו. אבל האחים מותרים בכל קרובותיה”. ולכן ודאי שקידושין תופסים משום שמן התורה אינה אסורה עליו כלל (ואפילו שומרת יבם עצמה שנישאת לזר קידושין תופסים בה). אלא שודאי הוא חייב להוציאה מדרבנן.

בכל אופן, אפילו שומרת יבם עצמה שנשאה לאחר וילדה אין בזה ממזרות. יתרה מזו, מעיקר הדין היא מותרת ליבמה, אלא שחז”ל גזרו אטו אשת איש להלך בעלה למדינת הים, ונשאה משום שהיתה סבורה שכבר מת, שאז הדין הוא תצא מזה ומזה והולד ממזר. לכן ביבמה שזינתה עם אחר קודם שקיבלה חליצה מורתרת ליבמה משום שבזנות לא גזרו. אמנם בשו”ע שם סעי’ ב’ הביא דעה כי בנשאת גזרו חז”ל גם על הולד שיהיה ממזר דרבנן, אבל זה רק בשומרת יבם עמה שנשאה, אבל באופן הנ”ל גם אם היה אסור, לא היו הילדים ממזרים.

הרבה הצלחה!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *