שאלה:
אני לומד מסכת קידושין , ועלתה בי מחשבה כיצד נוהגים הלכה למעשה בזמינינו לכל מה שקשור לדין ייבום. האם מצוי מקרים שאכן מקיימים הלכה זו? פשוט לא מצוי ולא שמעתי על כך .
אשמח למקורות
תשובה:
שלום וברכה
כל אשה שבעלה נפטר ולא הניח אחריו ילדים ויש לו אח, ניצבות לפניה שתי אפשרויות, או להנשא לאחי בעלה – יבום, או אם היא לא רוצה בכך, היא יכולה לעשות חליצה. בזמנינו המנהג בכל הקהילות לעשות חליצה ולא יבום, משום שיבום חייב להיות רק לשם שמים ועוד טעמים, ואין לנו יבום בכלל. בקהילות תימן עוד נהגו עד לפני כמה עשרות שנים לייבם אבל בכל הקהילות האחרות זה כבר לא קיים הרבה מאוד שנים, אף שכפי שיבואר במקורות, כיון שדעת השו"ע בזה לעשות יבום הגר"ע יוסף התנגד לתקנת הרבנות הראשית שאסרה זאת גם לספרדים, אבל בפועל כך המנהג.
מקורות:
התנאים כבר חלוקים בנושא, האם מצוות יבום עדיפה על מצוות חליצה או שמא מצוות חליצה עדיפה. ראה ביבמות (לט,ב): בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה מצות יבום קודמת למצות חליצה, ועכשיו שאין מתכוונים לשם מצוה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום….דתניא, אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, ולשום אישות, ולשום דבר אחר – כאילו פוגע בערוה, וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר. [כוונתו לומר, שאם אין מצווה ממילא יש איסור של אשת אח, שאיסור זה לא הותר אלא במקרה שיש מצווה]. וחכמים אומרים: יבמה יבא עליה – מכל מקום.
וגם הראשונים חולקים כיצד לפסוק אם חוששים לסברת אבא שאול או לא. דעות אלו הובאו גם בשו"ע וברמ"א (אבה"ע סי' קסה סעי' א').
משך הדורות, האשכנזים נהגו לעשות רק חליצה, גם במקרה ששניהם רוצים ביבום. אולם הספרדים נהגו ליבם במקרה ששניהם רוצים.
בכ"א שבט תש"י התקבלה החלטה ברבנות הראשית שכאן בארץ ינהיגו רק חליצה ולא יבום. תקנה זו התקבלה ע"י שני הרבנים הראשים דאז, הגרי"א הלוי הרצוג, והגרב"צ חי עויזאל זצ"ל. (ראה בשו"ת היכל יצחק ח"א אבה"ע סי' ה' עמוד נא).
מרן הגר"ע יוסף זצ"ל התנגד לכך נחרצות. ולדעתו מאחר שלדעת הספרדים, מצוות יבום קודמת, אסור לנו לאסור עליהם לעשות יבום במקרה ששניהם רוצים. ובהיותו ראב"ד תל אביב אף עשה מעשה, ופסק לייבם אלמנה שבעלה הצעיר נפטר ללא ילדים. ראה בשו"ת יביע אומר ח"ו אבה"ע סי' יד.
וראה עוד שם בח"ח אבה"ע סי' כו, בהיותו רב ראשי, שלחו אליו גדולי הדיינים דאז בתל אביב (הגרי"י פרנקל ראב"ד ת"א, הגר"ש טנא, והגרש"ב ורנר) יבמה ויבם תימנים שרצו לקיים מצוות יבום. ואכן התיר להם הגר"ע לקיים מצוות יבום, וכך נעשה.
תודה על התתייחסות. רק דבר אחד, כמדומני לפי הגמרא אין הדבר תלוי בה, אלא בע״כ . כך הבנתי לפי התוספות . וכאן כתבת שהבחירה של האישה. האם מצוות ייבום זה על דעתה ?
עיקר דין יבום הוא אפילו בעל כרחה, אבל זה לא היה נהוג מעולם בשום קהילה.
השאר תגובה