שלום לכבוד הרב.
אכל כ45 גרם לחם ובצרוף שאר המאכלים שבע .האם חייב בברכת המזון דאורייתא או דרבנן?
והאם יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים?
תודה וכל טוב
תשובה:
שלום רב.
אם אכל ושבע מהפת עצמה או בצירוף מאכלים המלפתים את הפת כגון בשר ודגים חייב מהתורה, אבל אם זה מאכלים שאינם מלפתים את הפת כמו אורז ותפוחי אדמה אינו חייב מהתורה.
וגם במאכלים שאינם מלפתים את הפת, מכל מקום אם קודם אכל אותם ואחר כך אכל כזית פת וזה מה שהביא אותו לידי שביעה, הביאור הלכה מסתפק בזה שיתכן וחייב מהתורה.
ואין הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים.
מקורות:
בראשונים יש ג' שיטות מה השיעור להתחייב בברכה"מ מהתורה (מובא בביה"ל סו"ס קפ"ד) די"א דשיעורו בכזית, וי"א בכביצה, וי"א כדי שביעה וכן דעת רוב הראשונים וכן פסקו המ"א והמ"ב ושאר פוסקים.
הביה"ל בסו"ס קפ"ד הביא דברי הפמ"ג שכתב דצריך שיאכל מהפת דוקא כדי שביעה, וכתב דפשוט דהיינו בשאר מאכלים אבל מאכלים המלפתים בהם את הפת מצטרפים.
וכתב עוד דאם אוכל קודם פת בזה ברור שאין שאר מאכלים מצטרפים לכדי שביעה, אבל אם אכל קודם שאר מאכלים הביא דברי הרדב"ז דאם הפת הביאה אותו לשביעה חייב מהתורה וכמו זקן או חולה שבכזית פת שבעים דחייבים מהתורה, אבל ע"ש דלא ברירא ליה דבר זה ונשאר בספק, וגם החזו"א אף שבדעת הרדב"ז למד דבכה"ג מצטרפים מ"מ הוא כתב דהדעת נוטה כמו הפמ"ג דבכל אופן בעינן דוקא שישבע מפת.
הבן איש חי פ' חוקת הביא מח' אחרונים אם שאר מאכלים מצטרפים, וכתב דהיכא שהוא מסופק אם בירך בכהאי גוונא יצא ידי חובה מאחר.
והכף החיים סי' קפ"ד אות כ"ד כתב דדוקא אם אכל כביצה מצטרפים שאר מאכלים שזהו שיעור תחילת שביעה אבל לא באכל כזית.
אבל האור לציון (ח"ב פי"ג- ו') הכריע כמו הביה"ל דדוקא אם זה מאכלים המלפתים את הפת כמו בשר או ירקות או גבינה מצטרפים לשיעור שביעה, וכ"כ באג"מ (ח"ד סי' מ"א) דבשר ודגים מצטרפים לכזית פת להתחייב מהתורה.
הנפק"מ אם חייב מהתורה או לא היא לכמה דברים, ונזכיר חלקם:
א. בספק אם בירך ברכה"ז שכתב השו"ע קפ"ד-ד' דכיון שזה מהתורה חייב לברך מספק, וכתב המ"ב דוקא באכל כדי שביעה, וא"כ במקרה זה ששבע רק מדברים אחרים תהיה שאלה אם מספק חייב לברך שנית.
ודע, דהיכא דמברך ברכה"ז מספק יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים דלאשכנזים צריך לברך גם ברכת הטוב והמטיב אפי' שהיא מדרבנן כמו שפסק המ"ב בסי' קפ"ד, אבל לספרדים אין מברך אלא ג' ברכות ראשונות כמש"כ בכף החיים שם וכן פסק האור לציון שם.
ב. אם מוציא אחרים י"ח כמבואר בסי' קפ"ו-ב' דקטן שאכל כדי שביעה שחייב מדרבנן מוציא גדול שלא אכל כדי שביעה, ע"ש הפרטים בזה.
ג. בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' ס"ח) כתב דראוי להדר ולאכול באופן שיתחייב ברכהמ"ז דאורייתא לקיים מ"ע זו.
.הבן איש חי , חוקת אות י' כה"ח אות כ"ד , אור לציון ח"ב , אומרים שאם שבע משאר מאכלים ומהפת אכל כזית בלבד והסתפק אם בירך או לא , אינו חוזר ומברך. משמע שיש מחלוקת אם חייב מהתורה או לא. ולא כפי שנאמר שאין מחלוקת.
אם כי יחו"ד וברכת ה' גורסים שכן צריך לברך.
השאר תגובה