סירוק וסידור פיאות בשבת

רבני בית ההוראה
ט"ו אלול ה'תשע"א

ברוך השם יש לי פאות!אך מה לעשות כשאני קם בבוקר בשבת יש לי בעיה! בעיה לכאורה של תולש ובונה. הפעולות ההכרחיות לסידור הפיאות הם א)פרימת הקשרים שכרוכה בתלישת שיער ב)סלסול הפאה היטב מפיזורה המוחלט במשך הלילה(בלי הפעולות האלה יותר נוח לי שהפאות יהיו מתחת לכיפה)
הסתכלתי קצת בספרי האחרונים ולא מצאתי מרגוע לנפשי. בינתיים כל שבת בבוקר אני קושר את הפאות מתחת לכיפה. אני לא אוהב את זה וזה כל הזמן נפרם אבל כמובן שהשבת יותר חשובה. על כל פנים אשמח לדעת אם אפשר להקל בזה.
תודה רבה מראש ושתאריכו ימים בטוב ובנעימים!

תשובה

בעניין סירוק הפיאות: אסור לסרק שער בשבת, לא על ידי מסרק ולא על ידי מברשת, אמנם מותר להפריד את השערות באצבעות, כמו כן מותר לתקן את השער קצת, על ידי מברשת שהשערות שלה רכות, ואינה תולשת שיער, וצריך לייחד את המברשת ולהשתמש בה רק בשבת ולא בימות החול.

ובעניין סלסול הפיאות: אסור לסלסל פיאות משום איסור בונה, אמנם אם הם עדיין הם מסולסלות קצת, מותר לגמור לסלסל אותם.

מקורות

בשולחן ערוך סימן ש”ג סעיף כ”ז מבואר שאסור להסתרק במסרק בשבת, משום שברור שיתלוש שער, אמנם עיין במשנה ברורה ס”ק פ”ז שמבואר שאם המסרק הוא משער רך שאינו משיר שער אפשר לתקן בו מעט את השער.

ומה שצריך לייחד את המברשת שיהיה מיוחד לשבת, היינו כדי שלא יהיה נראה כעובדין דחול [שמירת שבת כהלכתה פרק י”ד סעיף מ”ד].

ומה שמותר להפריד את השער בידיים מבואר ברמ”א שם ובמשנה ברורה ס”ק פ”ח

ובעניין סלסול פיאות עיין בתפא”י על המשניות פ”י דשבת יכין אות ל”ה שמבואר שאסור משום בונה, ועיין בספר מאור השבת ח”ב מכתב ל”ב שדעת הגרש”ז אוירבך זצ”ל שאם הפיאות קצת מסולסלות מותר לגמור לסלסל אותם. [ועיין בכל הנ”ל בספר אורחות שבת ח”א סימן י”ז סכיף י’ – ט”ו].

4 תגובות

    שמחה:

    אחרי בקשת מחילה מהרב המשיב הנני בזה להשיב תשובה לזכות את הרבים שנוהגים לסלסל. ונא להושיב התשובה עוד הפעם על הדף הראשונה.
    הנה מנהג אלפים מישראל ובכמה קהילות קדושות יראים ושלמים להקל בזה. ובפרט אלו שיש להם פיאות ארוכות ורחבים. ועל כן הנני בזה להודיע להצבור משתתפים בשאלות שהצדק עם הרב הגאון המשיב שיש מחמירין וביניהם גם בעל מנחת יצחק ושבט הלוי ומקורו בקצות השלחן ועוד.
    אבל הרבה גדולי הדור התירו סלסול השערות שאינם לחים טופח על מנת להטפיח בלי פקפוק והמקיל אפילו לכתחלה יש לו על מי לסמוך ואין צריך להיות מן המחמירין.
    המקילים :תולדות שמואל ח”ג בלוח התיקון מצוה ל”ב דף רל”ד, ומביא שם כן גם מבעל שו”ת תשורת שי, מנחת סולת להגאון רבי טעבלע דיקלער ח”א מצוה לב, הגאון המהרש”ם ח”ח סי’ נ”ד, שו”ת ברכת שמים (קאשוי) ח”א סימן פ”ו, שו”ת מנחת יחיאל ח”א סי’ פ”ז, משנה שלמה (גראס) סימן כא באריכות, נשמת שבת (הארפענעס) ח”ד סימן רסה. ובשו”ת באר משה (דעברעצין) ח”א סי’ יט וח”ה סימן ע”ד מחלק בין שערות הראש דיש להחמיר ובין פיאות הראש דיש להקל, שו”ת משנה הלכות ח”ו סי’ ס”ח דאין לגעור במי שמסלסל פיאות משום שאינו מתקיים.
    וכמובן דעל ידי משיחה בשמן או שאר חומריים הנעשים מיוחד כדי שיתקיים זהו מחלוקת הפוסקים.

    יונתן:

    לכאורה יש עוד מקום להתיר, מפני דמיירי באיסור דרבנן (דדמיא לבונה, וכמ”ש במ”ב ס”ס ש”ג. אא”כ יש פס”ר של תלישת שיער, וגם אז לא ברור שהוא דאורייתא, דהרי אינו מתכוון (אך יותר קשה להתיר מצד זה, דאי מהא אפשר לומר כי מדובר באיסור שמקורו מהתורה, וכמ”ש בבה”ל בסימן שמב’)- אך אין לומר דהוא דרבנן מפני דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, דבסימן שמ’ סעיף א’ הוכיח הבה”ל בארוכה אליבא דמרן ע”פ שיטת הריב”ש דבגוזז ישנו איסור דאורייתא גם כשלא זקוק לשיער. אך אדם לכאורה יכול לבדוק עצמו ביום חול אם אכן יש לו בפאות פס”ר של תולש), ומאידך יש כאן כבוד הבריות (ללכת עם פאות לא מסולסלות לרגיל בכך), וכבוד הבריות דוחה איסורי דרבנן וכמו דאיתא בברכות יט. (וברש”י דף כ. בסוף הסוגיא). וכן איתא בכמה מקומות (סימן שכב’ סעיף ד’ במג”א שם גבי בשר שבין השיניים. וכן בסימן שיב’ סעיף א’ גבי טלטול אבנים לצורך קינוח בית הכסא- גם למי שלא הכינם מע”ש. ועוד).

    יישר כח גדול כבוד הרבנים

    רבני בית ההוראה:

    היתר קלוש קצת… לפי החשבון שלך כל דבר כבר יחשב כבוד הבריות…

    יונתן:

    אה”נ שיש לדון בכל עניין לגופו, וכמובן הדבר צריך לעבור דרך “משקפי” הפוסקים, אך כאן יש גם פוסקים שמתירים בלאו הכי, וממילא לענ”ד כאן כן תועיל סברת כבוד הבריות.
    יישר כח לרב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *