שאלה:
שלום רב, תתחדשו ובהצלחה רבה.
רציתי לדעת האם מותר לאבא לחתוך את חבל הטבור של תינוק שנולד? תודה רבה.
תשובה:
דין זה הוא כמו חיתוך שערות האשה בזמן נדות, שאסור, ואינני רואה מקום להתיר ולחלק בין הדברים, ומלבד זאת המקום שצריך לחתוך את החבל הוא מקום שאין להסתכל בו, ובפרט בזמן הלידה שהאשה אסורה, ואז אסור להסתכל מן הדין, לכן אינני רואה אפשרות שהבעל יוכל לחתוך את החבל.
תודה רבה.
שאלה לרב,
הרי חיתוך הטבור לתינוק הינו פיקוח נפש גם לאם וגם לתינוק,
לכן מישהו חייב לעשות זאת, ומה זה משנה אם עושה זאת רופא, או שעושה זאת הבעל כשליח של הרופא?
אכן חיתך חבל הטבור יש בזה משום פיקוח נפש, אולם לא הותר לבעל לעשות דבר זה כאשר ישנו אדם אחר רופא וכד' בסביבה וכמו שכתב השולחן ערוך (שו"ע יו"ד סימן קצה סעיף יז) "אם בעלה רופא, אסור למשש לה הדפק. הגה: ולפי מה שכתבתי דנוהגין היתר אם צריכה אליו דמשמש לה, כ"ש דמותר למשש לה הדפק אם אין רופא אחר וצריכה אליו ויש סכנה בחליה"
יש פה חוסר התבוננות . הלא מרגע הלידה שיצא היילוד ניתק קשר הדם אם – שליה ומתחיל התהליך הפיזי של התנתקות ופליטת השליה . ואם כן כל החיבור הוא רק של הילוד לחבל שקצהו- השליה- בלוע לע"ע בגוף האם . ועל כן אם שייך שיגזור את בחבל בלי לראות מגוף האשה , כגון שהמיילדת תכסה היטב, לא ניתן לאסור זאת כלל, ודוק.
לא התחלתי להבין את דבריך, מי דיבר על קשר הדם?! חבל הטבור מחובר לגופה כמו שערותיה, ואסור לחתוך אותו משום איסור נגיעה.
החבל מחובר כעת רק לוולד . ורק קצהו בלוע לעת עתה בגוף האישה במובן שהוא בוודאי עומד ליפלט בקרוב והוא הרבה יותר מכל העומד ליגזז. כמו כן ראוי לדעת שמקום החיתוך המומלץ והמקובל כיום הוא סמוך ליילוד ממש מעל המצבט או הקשירה העוצרת הסמוכה ס"מ בודדים לגוף הילוד , ועל כן אין מקום החיתוך סמוך פיזית לגוף האישה . ובחשש הסתכלות במקומות המכוסים של אשתו נידה – אפשר שיכסו מראש. ובקיצור גוזרים את חבל הטבור של הילוד- לא של האישה . ועל כן האמת – שאין יכולת לאסור זאת.
לא הבנתי מנין ההמצאה שדבר העומד להגזז אין בו איסור נגיעה. ומנין שזה קשור לקשר הדם ולתכלית החבל, כל זה אין לו אחיזה כלל בדיני נידה!
במחילה, חבל הטבור אינו מחובר לגופה של האישה. כשם שצריך להכיר את הלכות נידה כדי לפסוק, צריך גם להכיר את המציאות הגופנית. זאת מבלי להתייחס לאיסור או להיתר.
לא כל כך הבנתי את דבריך, חבל הטבור מחובר לשליה שהיא עדיין מעורה בגוף האשה, וברור שאסור לבעל לחותכו.
"חבל הטבור מחובר לשליה שמעורה בתוך גוף האישה", זה לא מה שכתבתם לעיל בדמיון לחיתוך השערות, גם אם האיסור הוא משום שזה נוגע בה ועם החפץ החותך הוא נוגע בדבר שנוגע בה ושייך בכל מקרה לדיני הרחקה. שנית, "המקום שצריך לחתוך את החבל הוא מקום שאין להסתכל בו בפרט בזמן הלידה שהאשה אסורה, ואז אסור להסתכל מן הדין, לכן אינני רואה אפשרות שהבעל יוכל לחתוך את החבל.", הדברים עלולים להיראות כאילו נכתבו על ידי מי שטרם הפסק מעולם לא שאל רופא או מיילדת כיצד זה מתבצע כי אז היה שומע שבצורה בה המיטות בנויות כיום, המיקום בו חותכים את החבל זה לצידי היולדת או מעליה ובלי כל קשר למקום התורף. (כלומר, על צד שיש היתר לבעל להיכנס לחדר לידה ולעמוד במקום שאינו רואה, אין הבדל אם יעמוד היכן שחותכים את חבל הטבור או במקום אחר בו אינו רואה). אין בזה משום חיפוש צד להיתר כלל אלא הערה על חשיבות בדיקת והכרת הנושא לפני הפסק הנחרץ כל כך "ברור שאסור". מפני שאלו שסומכים עליכם ואין להם רב, ימצאו מהר מאוד מישהו ש"מבין" על מה הוא פוסק, או שלכל הפחות יכתוב שאינו מכיר דיו את המציאות, וכשהוא יתיר, ההיתר שלו ישמע טוב יותר מה"ברור" שלכם.
בכל מקרה גם לדבריך זה אסור משום דבר הנוגע בה, אבל לדעתי השליה כל עוד שהיא לא יצאה מהרחם זה הרבה יותר מזה וזה נחשב נגיעה באשה ממש.
השאר תגובה