אני אברך לפני כמה ימים הודעתי לראש הכולל שלי שאני מתכוון לעזוב את הכולל לאחר בין הזמנים של סוכות הסיבה שסיפרתי לראש הכולל את מחשבתי, היא מחמת שאני מאוד קרוב אליו ורציתי לשפוך את ליבי ראש הכלל טען שאם כך אני "לא" זכאי לקבל את מלגת חודש תשרי (חודש של חופש מן הכולל ואף על פי כן מקבלים מלגה על חודש זה) שהרי אין בכוונתי להמשיך ללמוד בכולל בתחילת הזמן החדש מה הדין המקרה זה.
תשובה:
שלום רב,
תלוי מה המנהג של ראשי כוללים, אם רובא דרובא משלמים על ניסן ותשרי גם למי שאינו ממשיך בזמן החדש, הרי הוא חייב לשלם. אבל אם ישנם כאלו שלא משלמים, אינו חייב לשלם.
ישנם כוללים אשר לומדים בחלק מניסן ותשרי ובהם ברור שיש לשלם גם על חודש זה למי שממשיך עד ר"ח אייר או חשוון. יש לבדוק את המנהג בכוללים אשר אינם לומדים כלל בניסן ותשרי.
מקורות:
לעניין שיש חיוב ממוני לשלם מלגה לאברכים עיין בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' שטו.
לעניין מנהג המדינה בשכירות פועלים עיין בשו"ע חו"מ סי' שלב סעיף א.
יש להדגיש שבעובד רגיל ברור שיש לשלם לו על כל החופשות אם עבד שנה שלימה, וגם אם לו יצוייר שיש מעסיקים אשר נוהגים אחרת הרי זה מנהג הגזלנים ואין הולכים אחריו. אבל באברכי כוללים, אף שלדעת השבט הלוי יש להם דין פועלים, מכל מקום, כיון שבדעת בני אדם המלגה דומה יותר למתנה ותמיכה מאשר למשכורת, ממילא ההתייחסות היא בצורה מקילה יותר.
רק להעיר, שלפי החוק חיוב המעביד לשלם על חופשות אינו רק למי שעבד שנה, אלא מאחרי שעבד אצלו שלש חודשים.
האם החוק אמור גם לגבי חופשות הנהוגות בישיבות שהן יותר ממה שהחוק מחייב? הרי לא מסתבר שמגיד שיעור יעבוד בחודשים תמוז-אב-אלול שהם בעצם חודשיים ושבוע אחד ויקבל ארבע משכורות.
השאר תגובה