קדימות פטור משירות לפי כהן לוי ישראל

שאלה:

2 שאלות:

1] לא בדקתי,
אבל בהנחה שכן קיימת אפשרות,
לשירות חרדי, מספיק כשר הלכתית,
במערכת הביטחון/החירום במדינת ישראל.
האם כל בן למשפחת כהן וכל בן לשבט לוי,
שמרצונו בוחר להיות קרבי/שליח/משרדי בשירות חרדי כזה,
למרות שיש לו החירות להיות תורתו אומנותו,
חלילה מקיים איסור דאורייתא או דרבנן,
יתר על איסור ביטול תורה ותפילה רגיל.
משום ג' סיבות שונות:
א] בגלל שכל הכהנים וכל הלוים,
מצווים על תלמוד תורה ותפילה,
יותר מכל שאר ישראל?
ב] בגלל שכל כהן צריך להיזהר מטומאת מת,
ובמערכת הביטחון/החירום,
עלול אתגר גדול יותר להיזהר מזה?
האם לכל לוי יש גדר הידור מצוה להיזהר מזה גם כן?
ג] בגלל שכל כהן קשור עם ספירת החסד,
ולכן לכתחילה הוא צריך להשתדל לא להיות שליח דין?
הם לכל לוי יש גדר הידור מצוה להיזהר מזה גם כן?

2] אם ביחידה ביטחונית/חירומית חרדית כזאת,
נתנה פקודה/חובה לצמצם חלקית את הצוות.
האם נכון לומר שלפני כל החלטה על תעדוף שחרור,
לכתחילה חובה להתייחס,
עד כמה כל כהן/לוי ביחידה הזאת,
ישתדל ויצליח בכל 1 מ-5 הסעיפים האלו:
א] לפעול יותר אחדות ושלום בית בישראל, אם ישוחרר מהיחידת ביטחון/חירום.
ב] לפעול להגנת והצלת ישראל, אם ישאר ביחידת ביטחון/חירום שבה הוא משרת.
ג] להיות בגדר תורתו אומנותו, אם כן ישוחרר מהיחידת ביטחון/חירום.
ד] לא להיטמא בטומאת מת, אם כן ישוחרר מהיחידת ביטחון/חירום.
ה] להיות שליח חסד, ולא חלילה שליח דין.

תודה.

תשובה:

שלום וברכה

נכון הדבר ששבט לוי נבחר לשרת בבית המקדש ואינו לוחם במלחמת כיבוש הארץ וכו' והוא מיוחד לתורה ועבודת ה'. אולם בדרך כלל דין זה אמור במלחמת הרשות ולא במלחמת מצוה שבו הכל יוצאים, וגם דוד המלך גייס למלחמת מצוה 4500 כהנים. לכן, בהנתן שיהיה אפםשרות של מלחמת מצוה, ובהנתן שלא יזדקקו לה שירות סדיר של עיתות שגרה וכל הנושא יהיה רק הגיוס לעצם המלחמה, גם משבט לוי ילכו, אף שאם יהיו שישארו, הראשונים אכן יהיו בני שבט לוי. אינני חושב שכל לחימה או השתתפות עם החיל הפועל בהכרח כרוכה בטומאת מת, אבל נכון הדבר שכהן לא אמור להיות לכתחילה איש מרפאת שדה ככל שיש אחרים.

אמנם כל זה הלכתא למשיחא כאשר יהיה צבא המונהג על פי תורה.