שאלה:
המשנה ברורה בסימן ה כותב : גם בנקודת אדני דהיינו האלף בחטף פתח אבל לא בפתח לבד או בשב"א לבד
ולא הבנתי מה ההבדל בהיגוי בין פתח לחטף פתח?
תשובה:
שלום וברכה
אינני בקי די הצורך בכללי הדקדוק ובמקורותיהם, רק אוכל לומר שיש אסכולה רחבה שגורסת שחטף פתח באותיות שאינן גרוניות יהיה נקרא כמו שוא נע [אגב נושא מצוי בקריאת השם מרדכי במגילת אסתר שהוא בחתף קמץ ובדרך כלל קוראים בשוא נע], ובאותיות הגרוניות כמו במקרה שלך, כמו פתח, אלא שבתנועה שאינה מוטעמת, כלומר עיקר ההטעמה באמירת שם אדנות תהיה מלרעית. אינני יודע כיצד זה בא לידי ביטוי למעשה, בני אשכנז אין להם כל כך מסורות דקדוקיות מסוג זה.
אם יש מי מהמעיינים שיודע יותר להרחיב נשמח.
אינני מומחה אך אשתף מקצת הידע שיש לי. אני מבין שההבדל בהגייה הוא שהפתח צריך להקרא בחטף, ז"א במהירות. ומעבר להגייה שלו, ההתייחסות לחטף היא כמו לשווא נע במובן שהוא אינו יכול להיות מוטעם והוא נחשב תמיד לחלק הראשון של הברה ואינו עומד כהברה בפני עצמה, וגם מבחינת השפעתו על האות הבאה אחריו. לדוגמא, עם פתח רגיל האות שאחריו במקרים מסויימים תהיה בדגש חזק אבל אחרי חטף היא תמיד ללא דגש.
כב' הרב צבי יישר כוחך אלא שסיבכת אותי… אם עד עכשיו לא ידעתי להבדיל בין הקמץ/פתח לחטף קמץ/פתח הרי שכעת אני גם מסתבך עם הדגש/ללא דגש.
אין מה להסתבך לטעמי עם דקדוק. בוודאי לאשכנזי שמדובר כשמדובר באות ד'. אבל אם ממש חשוב לך להגות נכון וזה לא מפריע לך גם לחשוב על פירוש המילים ולכוון ליבך לשמיים אז תשתדל מבחינת עוצמת ההגייה לא להדגיש שם את ה-ד'.
השאר תגובה