עת מלחמה

1] האם נטילת ידיים
הראשונה של שחרית
שלאחר שנת לילה
זאת בגדר חובה דאורייתא?

2] האם שתיה
מבקבוק יבש מבחוץ,
או מבקבוק שהוא
כן רטוב מבחוץ
אבל מחזיק את הבקבוק
באמצעות כפפות נקיות,
לפני נטילת ידיים שחרית
שלאחר שנת לילה,
זה בגדר איסור דאורייתא?

תודה.

אם זה לא דאורייתא,
וכבוד אב זה כן דאורייתא,
וכבוד הבריות זה ערך חשוב.
למה לא ניתן לגרגר מי פה
לפי הנטילת ידיים הראשונה של הבוקר,
שלאחר שנת לילה.
אם באותו חדר שינה,
בו ישן אבי
ו/או בני אדם אחרים,
ישנתי גם אני.
ויש מבוכה גדולה
מלהיות עם פה לא נקי
אפילו מעט זמן.
כי בכל רגע
מישהו יכול להתחיל לדבר איתי,
למרות שהרגע התעוררתי.
ואם אין לי ממש מיד כשאני מתעורר,
מי פה בפה,
אני עלול לשכוח
וכן לדבר עם מישהו לפני ניקוי הפה,
וחלילה תהא מזה מבוכה
לכל מי שבקרבתי,
משום שניכר שהפה שלי
לאחר שנת לילה,
אינו בגדר נקי.
אבל אם הדבר הראשון בהתעוררות,
זה להכניס מי פה לפה,
אז כאשר המי פה בפה,
לא סביר שאנסה לדבר עם מישהו,
כי מי פה מורגשים היטב בפה,
ואם אנסה לדבר הם יזלו מהפה חוצה.
ולאחר שאסיים לנקות את הפה
באמצעות מי פה,
וארק את המי פה,
כבר לא תהא תקלה
של דיבור עם פה לא נקי,
ולא תהא מבוכה כזאת.
לעומת זאת סברה שלא ישכח
לא לגעת עם הידיים בפתחים,
ולקיים נטילת ידיים ראשונה
שלאחר שנת לילה,
קצת לאחר גירגור המי פה.
הערות:
1] המי פה נמצאים בקבוק
שלא מצריך נגיעה עם הידיים
במי פה עצמם.
2] המי פה כן מכילים אלכוהול,
אבל סברה שהם לא בגדר משקה שכר.
שהרי מטרתם ניקוי ולא שכרות.
וגם יורק את המי פה ולא שותה אותם.
אבל למרות זאת
לפחות מעט מהמי פה כן יורד בגרון,
ומשום כך זה לפחות מעט כמו שתיה.
3] יכול להיות שיצטרך טישו
לאחר יריקת המי פה,
ליבוש השפתיים משארית המי פה,
ואז ידיים יגעו בשפתיים,
באמצעות טישו רטוב ממי פה.
אבל אם יבש באמצעות הרבה טישו,
אז לא סביר שיגעו הידיים
ישירות בשפתיים,
גם לא באמצעות טישו רטוב ממי פה.
4] בחדר שינה המדובר
אין כל אפשרות
להניח קערה עם נטלה עם מים,
כל הלילה ליד המיטה.
תודה.

מחילה, אבל מניסיוני
לא מדובר בחשש מוגזם.
גם בלי היצמדות,
אם מדבר משהו,
יכול להיות שיש ריח,
וזה מביך למדבר.
ולפעמים זה עלול להטריד
את מי שמדבר אליו,
עד כדי שהוא יגיב
ברצון טבעי להתרחק,
או בהערה כלשהי.
לכן השאלה.
תודה.