שאלה:
א) אדם שעשה הפסק באמצע שמו"ע צריך לחזור?
ב) (בהנחה שכן) נפסק להלכה בשו"ע בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר אִם רָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לַחֲזֹר, אִם סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ רַשַּׁאי אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחֲזֹר. ומציין ע"ז המ"ב אִם סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ רַשַּׁאי בתורת נדבה אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחֲזֹר כיון דאינו צריך לחזור הוי הפסק
האם זה אומר שאם שכח יעלה ויבא במעריב ליל ר"ח ונזכר באמצע מודים וחזר לרצה שיצטרך לחזור להתפלל
תשובה:
שלום וברכה
כאשר ההפסק הוא בשיחת חולין או בדבר שהוא שקר, כמו הזכרת יום טוב ביום חול וכיוצא בזה, אכן יש לחזור ולהתפלל, אבל כאשר מוסיפים דברי שבח שלא אמורים להוסיף וכדומה וכמו במקרה שהזכרת, אין צריך לחזור.
מקורות:
משנה ברורה סימן קח ס"ק לח
(לח) לא הוי הפסקה – שיהיה צריך עי"ז לחזור לראש או לתחלת הברכה שהפסיק בה ורוב האחרונים חולקים על פסק זה וס"ל דלא עדיף זה מאם הפסיק בשיחה באמצע התפילה דפסק השו"ע לעיל בסימן ק"ד סעיף ו' שצריך לחזור לתחלת ברכה ובג' ראשונות ואחרונות חוזר לתחלת הג' ועיין לעיל שם שביארנו כל פרטי דיני השיחה. גם בדה"ח ובח"א סתמו לדינא כמותם ועיין בדה"ח שהוסיף עוד וכתב דה"מ אם הזכיר דבר שאין שייך לאותו היום כגון שאומר זכרנו וכו' וכתבנו וכו' דאין זמן כתיבה היום או שאמר יעלה ויבא עד לאחר יום ר"ח הזה שהוא שקר מוחלט שהיום אינו ר"ח ע"כ דינו כשח באמצע תפילה וכנ"ל אבל אם לא אמר שקר כגון שאמר זכרנו לחיים ולא אמר וכתבנו או הבדלה בחונן הדעת שמזכיר מה שחנן לו השי"ת לב להבין ולהבדיל וזה שייך בכל השנה לתת תודה להש"י שחלק לו לב להבין ומדע לידע או שאמר יעלה ויבא עד ביום ר"ח הזה דלא הוי שקר רק כמוסיף בתפילתו ואף שאסור להוסיף בג' ראשונות ואחרונות מ"מ כשח לא הוי עכ"ל ועיין בח"א כלל כ"ה שכתב בין לענין שיחה בשוגג בתפלה ובין לענין שהזכיר דבר שלא בזמנו בדיעבד אם לא חזר לתחלת הברכה כיון שסיים הברכה אף שהוסיף בה דבר שלא כענינו אינו רשאי לחזור וכ"ש אם כבר השלים תפלתו עי"ש טעמו בנ"א:
