איש או אשה ששכחו לומר רצה בשבת / מסופקים אם אמרו רצה

שאלה:

שלום וברכה

גבר או אישה ששכחו לומר רצה בברכת המזון בשבת ,
וסיימו את כל ברכת המזון האם צריכים לחזור שוב ולברך?

אם אפשר מקור אשמח

תשובה:

איש ששכח רצה בשתי סעודות ראשונות חוזר לראש הברכה ובסעודה שלישית אינו חוזר ומברך, לגבי אשה ששכחה רצה נחלקו הדעות: דעת רבי עקיבא איגר (סי' א) שדינה כאיש כיון שהיא חייבת כמותו בכל מצוות השבת. וכן פסקו אחרונים רבים, וכן עיקר להלכה, ראה יביע אומר ח"ו סי' כח, אור לציון ח"ב סי' מו. ויש חולקים, ראה שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר, חי' או"ח סי' קפה, וראה כף החיים סי' קפח אות כד, וראה מה שדחו דבריו, בשש"כ פרק נז הערה יח, רבבות אפרים ח"ח סי' עח.

בשו"ת יד יצחק ח"ב סי' נד כתב שגם אם היא מסופקת אם אמרה רצה עליה לחזור, כמו איש, ויש שהקלו שמספק אינה חוזרת, ראה שו"ת יגל יעקב או"ח סי' כב, שו"ת באר משה ח"ג סי' לח.

מקורות:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפח סעיף ו – ח

סעיף ו

טעה ולא הזכיר של שבת, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת; ואם טעה ולא הזכיר של יום טוב, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים; ואם חל יום טוב בשבת, אומר: שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים. וכל ברכות הללו בשם ומלכות. והא דסגי בהך ברכה, דוקא כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש בהמ"ז. 

סעיף ז

אם טעה ולא הזכיר בה של ר"ח, בין ביום בין בלילה, אומר: ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ואינו חותם בה, והוא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב; אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, אינו חוזר מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך בהמ"ז; וחוה"מ דינו כר"ח. הגה: ואפשר דמ"מ יש לאמרו בתוך שאר הרחמן, כמו שנתבאר לעיל גבי על הנסים סי' קפ"ז; ואולי יש לחלק כי ביעלה ויבא יש בו הזכרת שמות ואין לאומרו לבטלה, כן נראה לי וכן נוהגין. אם חל ר"ח בשבת, והזכיר של שבת ולא הזכיר של ר"ח, ולא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, אינו חוזר; ואם שכח (גם) של שבת ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, כולל ר"ח עם שבת ואומר: שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון; ואם פתח בהטוב והמטיב, חוזר לראש בהמ"ז ומזכיר של שבת ושל ר"ח; ויש מי שאומר שאם שכח של שבת ור"ח ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אומר: שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון, וחותם בשל שבת ואינו חותם בשל ר"ח. 

סעיף ח

סעודה שלישית בשבת, דינה כר"ח.