שאלה:
שלום כבוד הרב, אבי הפך לסיעודי לפני חודש. אני לא מכירה את ההלכות כלל. בשבת האחרונה אבא שלי סבל מחסימה במעיים לא היו לו יציאות ימים רבים. הוא ממש סבל בשבת וצעק שהוא לא מצליח לעשות. אני חששתי שלא יהיה לו נזק וממש ריחמתי עליו כי ממש התאמץ ופחדתי שלא ינזק ושחוח לא יהיה לו קרע בקיבה.. אז הושבנו איתו על הקצה של האמבטיה ושמתי לו מים באזור ועם האצבע והמים נסיתי לעזור לו .. בדיעבד הבנתי שזה אסור ממש ואני ממש מתחרטת על זה. עשיתי את זה כי ממש ריחמתי עליו. כמובן שמאותו היום התחלתי ללמוד את ההלכות והבטחתי שלא אחטא יותר אבל יש בי צער ככ גדול הייתה לי כוונה טובה ולא חשבתי שהבכתי אותו ושזה אסור ממש. ממש פעלתי על אוטומט ומרחמים מממש. איך אפשר לכפר אני כל היום בוכה על זה.
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את שאלתך התפעלתי ממסירותך, אני לא יודע אם הבכת אותו או לא, אני מניח שאם לא התנגד, הוא רצה בכך כי הסבל היה גדול יותר, וככל שאין מישהו אחר שיעשה זאת וזה מה שיכול לעזור לו, זה מצויין. מה שחשוב הוא באמת לדאוג שיהיה מי שיטפל בו בצורה שתהיה הכי נעימה לו, וכמובן שיקבל את הטיפול המיטבי. אני מניח ששימה לעשות עם חסימות מעיים, תתייעצו אל תחסכו זמן ומאמץ כדי לעשות לו את טוב ביותר שתוכלו.
תזכו למצוות וירבו כמותכם בישראל.
