ברכה על מצה בשאר השנה

שאלה:

האם יש מקור לכך שכשאוכלים מצה באופן ארעי במשך השנה כגון פועלים במאפיית מצות מברכים על זה מזונות? והאם משתנה הדין בין בני אשכנז לבני עדות המזרח.

תשובה:

מנהג האשכנזים לברך על המצות כל השנה ברכת המוציא, כיון שרגילים לקבוע עליהם עיקר סעודה והן נאכלות לשובע ולא כקינוח, ומנהג הספרדים שאם לא אוכלים שיעור של 4 ביצים [כ-200 גרם] מברכים עליהם מזונות. 

כל זה דווקא במצות שעשויות רקיקין דקים [“מצות יהודה” וכד’], אולם מצות עבודת יד רכות [כדוגמת “אשתנור” וכד’] גם למנהג הספרדים יש לברך עליהם המוציא כל ימות השנה.

מקורות:

לגבי מצות דקות – עי’ שו”ת הר צבי או”ח סימז צ”א, ציץ אליעזר חי”א סי’ י”ט, שבט הלוי ח”א סימן ר”ה ויחוה דעת ח”ג סימן י”ב, ברכת הנהנין (מזונות, לרי”מ שטרן, פרק ד עמ’ ק-קא), פני השלחן (ר”פ ויטמן, סי’ קסח ס”ה ס”ק יג), לגבי מצות רכות עי’ ברכת ה’ (לר”מ לוי, ח”ב פ”ב סעיף נג). יש שהורו שמצות שנשארו מפסח ברכתן המוציא אולם להלכה אין חילוק.