גניזת כתבי הקודש – גניזה חמורה

שאלה:

הקדמה לשאלות:
למעשה, המנהג לגנוז בגניזה חמורה,
כל כתבי הקודש שנכתבו עם דיו ועל קלף.
ובכלל זה פרשיות תפילין ומזוזות.
וגם מגילת פורים וכדומה.
ויש אומרים שגם את גוף הבתים של התפילין.
[ספר: גנזי הקודש. פרק ט"ו. הלכה א'.].

השאלות:

1] האם הלכה למעשה כך נהוג בדורנו:
כל כתב מכתבי הקודש,
דהיינו מהתנ"ך, שנכתב בדיו ועל קלף,
כאשר אינו מתאים לקריאה בו יותר,
הוא חייב גניזה בגניזה חמורה,
דהיינו ב-כד חרס,
או בארגז פלסטיק בקרקע?

2] ובכלל זה גם מגילת פורים,
למרות שלכאורה,
אין בכל מגילת פורים,
שם משמות השם יתברך שאסור למחוק?

תודה.

תשובה:

ספרי תנ"ך שנכתבו בדיו על קלף נקברים בגניזה חמורה בכדי חרס בקרקע, וכן פרשיות תפילין ומזוזות.

מקורות:

ראה שו"ע או"ח קנד ה, יו"ד רפב י, ופרי מגדים או"ח שם א"א ט. נוהגים היום במקום חרס לקבור בפלסטיק אטום.