שאלה:
שלום רב
ידוע לכם היכן ההיתר של הגרשז"א לקחת תרופה עם אוכל ביחד כדי להיפתר מבעיית שחיקת סממנים בשבת? באיזה אופן ובמה מדובר?
כתיבה וחתימה טובה
תשובה:
המקור הוא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכח סעיף כא:
"שורה אדם קילורין בערב שבת ונותן ע"ג העין, שאינו נראה אלא כרוחץ; והוא דלא עמיץ ופתח; ולא חיישינן משום שחיקת סמנים, דכיון שלא התירו לו לשרותן אלא מע"ש איכא היכרא". וראה עוד קצות השלחן סי' קלח בדי השלחן ס"ק לא.
באיגרות משה באורח חיים חלק ב' בסימן פ"ו כתב שאין להתיר דבר שאין הרגילות להשרותו במאכל, שכן יבוא גם להשרותו וגם לטוחנו, וכתב שתי סברות לאסור. סברא ראשונה כתב שכיון שאין הרגילות להניח את התרופה בתוך מאכל אין זה דומה למקרה שהגמ' התירה שבה משנה מהדרך בה רגיל להשרות שמשרה בערב שבת, כאשר אין רגילות כלל להשרות אין התר להשרות וליצור ע"י כך שינוי. ועוד כתב שכיון שבמקרה של הגמ' הרגילות היא להניח הרטיה בסממנים כאשר שם מלפני שבת זה נקרא שכבר התחיל את הרופאה בשבת, ולכן התירו להמשיך, אך כשאין צורך בהשריה במאכל אין זה נקרא שמתחיל מלפני השבת, וכל ההתר שמצאנו בגמ' זה רק אם מתחיל את הרפואה מלפני השבת, אך אם אין התחלה של לקיחת הרפואה מלפני השבת אין כל התר לקחתה בשבת ואפילו בשינוי.
האופן היחיד שהתיר האגרות משה הוא כאשר הדרך הרגילה היא לערבב את התרופה בתוך מאכל, והאדם (הוא עצמו ולא אחר) מקדים ומערבבה מערב שבת זה שינוי שמתיר לכל אדם ליקח התרופה בשבת, אך בתנאי שאין ניכר לרואים שזה תרופה, ונראה להם כמאכל.
אך בספר שמירת שבת כהלכתה הביא את דעת הרב שלמה זלמן אוירבך שהתיר ליקח כל תרופה בשבת אם שינה מהאופן הרגיל שלוקח, אך כתב שבשבת עצמה אין התר לשנות וליטול התרופה, ורק אם משנה לפני השבת מהרגילות מותר.
לאור זאת אם אשים אקמול בשבת בתוך ואבלע , אין היתר?
רק עירוב לפני שבת מועיל.
השאר תגובה