איך מתגברים על הכעס ועל הנטייה לפגוע בשני?

שאלה:

שלום וברכה. בהתקרב ימי הסליחות אחר חשבון נפש אני יודע שעלי לפייס את אחי הצעיר ממני שאני רדפתי אותו (מילולית) מאז שאנו זוכרים (-כמעט) משך כעשרים שנים פלוס מינוס. אני מרגיש צורך לפייסו א. כי אני רוצה להתקרב אל אבי שבשמים ובאמת להתחיל דף חדש-חלק. ב. כי אני מפחד מהצרות הבאות במזומן (חלק מהן כבר החלו לבוא עלי, כמו גירושין לפני שנתיים, בדידות איומה וכו') על פגיעה בין אדם לחבירו כ"ש פגיעות רבות. ג. מרגיש לי רע שכ"כ הרעתי לו, ואין אני מוצא את מקומי בעולם…
אציין שכבר זמן רב מאד אני רוצה לפייסו וקשה לי להפסיק להציק לו (אנו כרגע חיים יחד אצל ההורים) מחמת הרגל רב שנים, אני אפי' לא קולט כשאני פוגע. וגם כשאני קולט, כשאני כועס או כל רגש שלילי אחר מוצף אני לא שולט על עצמי. בקיצור רשע מרושע גמור שהלואי שהאדמה תבלע את נשמתי ולא תראה עוד. אציין כי ביום הולדתו האחרון (לפני חודשיים) עשיתי לו חגיגה שלמה בבית עם שאר האחים וההורים, משהו שלא מקובל אצל משפחתנו, ופייסתי אותי ב'רבים' (כביכול), וזה היה לי קשה נורא לשבר את גאותי ולהיכנע כך נגד כולם כשאני כאילו החזק במשפחה, אך עשיתי זאת מתוך תקוה שזה יעזור לי לפחות להבא שלא לפגוע עוד ושהוא יראה והקב"ה יראה כמה אני רציני ואני רוצה לגמור עם המריבות ומבקש את סליחתו שהלואי יהיה מסוגל לסלוח לי (משהו שנראה על-טבעי). וכל זאת לא עמד נגד יצה"ר ונכשלתי עוד ופגעתי בו ואני לא יודע מה לעשות… אני מרגיש שאין לי עוד תקוה להשלים אתו באמת ולאהוב אותו כמו שדרוש ממני. אני מרגיש רשע על פתחו של גיהנם… לא יודע אם הקב"ה חפץ בי בכלל עם כל העבירות שעשיתי. בטח הוא שונא אותי. מכאן לשאלות [תרתי משמע]: א. מה אני יכול לעשות כדי להתגבר על יצה"ר ולהפסיק טוטאלי את הפגיעות בכל אחד מישראל ובפרט באחי. ב. האם יש לכם עצה (חוץ מלהתפלל) מה לעשות כדי לגרום לאחי ל…סלוח לי. ג. האם יש תקוה לרשע כמוני ג"כ לעשות תשובה אמיתית ולהתחיל חיים חדשים מול רבש"ע.
אשמח לקבל תשובה ברורה ואם אפשר גם מחזקת, ליבי שבור מאוד.
בכ"ר,

תשובה:

שלום וברכה ידידי היקר,

קראתי בתשומת לב את כאבך וכאבתי יחד איתך, ויחד עם זה התפעלתי עד מאוד מרצונך הכנה לשנות את דרכיך, אתה עושה דרך מצויינת, ובעז"ה תמשיך ותצליח ותתקדם.

מה ששכחת הוא פסוק אחד… "שבע יפול צדיק וקם"! כלומר הדרך ליתוקן רצופה משברים וכישלונות, מה שעושה את האדם לצדיק אינו מה שהוא לא נופל, כי נופלים נקודה! אלא שהוא קם! הוא לא מתייאש אלא כל הזמן ממשיך לעבוד עוד ולנסות עוד להתקדם ולהתעלות.

לכן, אל תתייאש ממה שאירע עכשיו, תמיד תסתכל רק על ההצלחות ותמשיך לנסות עוד.

בכל כישלון כזה, תפייס! לא להעביר את זה, תבקש מחילה.

ויחד עם זה תמשיך לנסות לעשות טוב. ולעשות טוב אינו דוקא אירועים גרנדיוזים של ימי הולדת, אלא כל חיוך, כל שיתוף, כל מחמאה, היא הצלחה גדולה. תבחן את עצמל כל יום, אם חייכת, אם נתת, אם החמאת, ותציין לעצמך.

במקביל יש לעבוד על הנושא של מידת הכעס, שהיא גורמת לאיבוד שליטה, וזה דבר גרוע ולא נכון.

לחשוב תמיד אחרי אירוע כזה, מה גרם לכעס, האם הוא היה מוצדק, איך ניתן לדון את הצד השני לכף זכות, וכך, ככל שתתרגל יותר לחשיבה גם על צד שני ועל האחר, כך אירועים שאינם לפי רצונך ותוכניותיך לא יגרמו לך לכעס כזה ולעגמת נפש הבאה בעקבותיו.

המשך ברכך הטובה והיפה, ותצליח!