שאלה:
שלום וברכה,
אני חרדית בת 36, יש לנו בלי עין הרע 6 ילדים.
גדלתי בבית דתי לאומי אבל גדלתי במוסדות בית יעקב, ולכן המשכתי באורח חיים חרדי, אני מוצאת את עצמי היום שואלת את עצמי שאלות באמונה שאני בהלם מעצמי מחשבות שנגד 13 העיקרים, למשל לעניין המשיח אני, או בניין ביהמ"ק או שהתורה כולה ניתנה למשה, קשה לי להאמין שהוא קיבל את כל התוספות שהעמסנו עם השנים. בנוסף אני מתמודדת עם חוסר חיבור לחברה והתרבות החרדית, שנלחמים לא ללמוד לימודי ליבה, מה שמביא הרבה גברים לחוסר מסוגלות למלא אחרי החיוב שלהם בכתובה לפרנס, גם נמנעים מלפרנס בכבוד ונאלצים לעבוד בעבודות עם הכנסה זעומה, ועוד שיש נערים רבים שמתחברים ומצויינים בלימודי חול ובקודש הם אמצע ובמקום לשלב נאלצים להתפשר או על האידישקייט או על מצויינות.
חוץ מזה יש את עניין ההפגנות המשונות נגד רכבות וכד' בעיני זה חילול השם. ועוד עניין שאין בחברה החרדית למשל בכנסת ייצוג נשי, טוב לגברים חרדים לשבת עם נשים חילוניות בכנסת? למה יש הדרה נשית בעניין הזה? למה מנעו מנשים חרדיות להרים מפלגה חרדית לנשים? למה אין נשים פוסקות או דיינות?
מה הסיבה שגרמה לי באמצע החיים לחשוב כך על הדברים? מה אני יכולה לעשות בנושא כדי לא להרגיש שאני משקרת לעצמי? כי אני מרגישה שזה משפיע על קיום המצוות שלי שאני מקלה לעצמי בהרבה דברים ומפחדת שאני יורדת מהדרך או לפחות מאיך שהייתי רצינית יותר בשמירה על מצוות.
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את שאלתך בתשומת לב, קשה מאוד לדון לעומק בכל כך הרבה שאלות עקרוניות ולהשיב עליהן בכמה שורות אינטרנט, אבל ננסה קצת על העקרונות.
לא הבנתי מה שאלותייך לענין בית המקדש והמשיח, ואם הן האם אכן אי פעם יבוא או האם אכן בית המקדש חשוב לנו, לפי דעתי ואני משתף מהרהורי היום יום תשעה באב בבוקר, נראה לי שאם היינו מבינים מה הוא בית המקדש עבורנו היינו מבינים שבהכרח יבוא ובהכרח יבנה בית המקדש, כי בלי זה אין לנו כמעט כלום… כלומר, אנחנו מבינים שבית המקדש זו תוספת מעלה, מצב רוחני עמוק וגבוה שאין לנו השגה בו, אפשרות לקיים מצוות שהיום אין לנו, ואגב אנחנו לא ממש מבינים את מהותן כמו הקרבנות וכו', וכל זה נכון אבל ממש רחוק מהאמת הגדולה! שלמה המלך אומר בשיר השירים כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות, בית המקדש הוא כביכול הצוואר שמחבר בין הראש – הקב"ה לגוף – עם ישראל, כשבית המקדש חרב הצוואר גדוע וצינור הקשר כביכול ניתק. כי מציון תצא תורה, כל השפעת התורה והמצוות באים לנו מציון מבית המקדש. כל השראת השכינה ונקודת הקשר בין הקב"ה לעולמו הוא דרך בית המקדש וכל עבודתנו עוברת דרך שם, כלשון הפסוק והתפללו אליך דרך ארצם, לכן תפילותינו הן כנגד מקום המקדש. הקב"ה יצר מציאות מיוחדת של גלות, לפיה הקשר לא ניתק לגמרי, עדיין אנחנו יכולים לפנות אליו ולקיים מצוותיו למרות שבעצם כל צינור הקשר גדוע, אבל נקל להבין שזה משהו אחר לגמרי. כיון שכך, וכיון שתכלית העולם הוא הקשר הזה, מוכרח שיבנה בית המקדש! ואדרבה, הזעקה שאנחנו צריכים לזעוק ביום הזה היא: "איכה"???? "אייכה"???? איך יכול להיות שתכלית העולם עדיין חסרה בצורה שכזו.
לגבי מה קיבל משה מסיני, יש כידוע תורה שבכתב ותורה שבעל פה, קשה להרחיב, אבל התורה שבכתב לבדה אינה מובנת לשכל אנושי כלל, מה זה והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך? מי ואיך וכיצד זה נראה? וכן על זו הדרך, ולכן התורה בכתב בהכרח מהרגע הראשון היתה משולבת בתורה שבעל פה המסורה לנו מדור לדור. זה בנוגע לפירושן של המצוות. מלבד זה יש גם מצוות ודינים דרבנן שאכן לא נמסרו מסיני אבל אנחנו מצוווין בהם מן הכתוב לא תסור וכו'.
בענין לימודי ליבה לבנים, צריך להבין שאין ספק שיש בנים מצויינים בעבודה ומתאימים וכו', הבעיה והקונפליקט הוא תמיד כזה: אין ספק שתכלית העולם היא עבודת ה'. אין גם ספק שאפשר לקיים חיי פרנסה סבירים כאשר האשה עובדת טוב והבעל יושב ולומד בכולל אברכים. מה הבעיה? שלא תמיד זה מצליח ומתאים, לא כל גבר מסוגל ולא כל אשה מסוגלת וכו', אבל כאשר הילד קטן אתה נמצא בקונפליקט, אני רוצה לתת לילד את ההזדמנות לחיים שכאלו ואני עוד לא יכול לדעת כרגע אם הוא יתחבר לכך או לא. האם אני אתייאש לכתחילה ואכוון אותו לחיים אחרים? יכול להיות שכן יכול להיות שלא, יכול להיות שצריך לשלב בעדינות, ויכול להיות שאנחנו באמת עושים זאת. אולי כדאי לתת אפשרות למסגרות כאלו בגיל מבוגר יותר ותמיד זה ויכוח בתוך הציבור וספק וכו', אבל חשוב להבין את הרצון ואת הקונפליקט. כאשר מבינים זאת מבינים שלא נמצא כאן משהו פנטי או משהו שלא מתכתב עם העולם, אלא הקריעה הזו בין הרצון לתת לילד חיי תורה שזה דבר הכי מיוחד שיש לבין הידיעה שיש סיכוי שזה לא יתאים לו, ומי נביא וידע. כשמבינים את הקונפליקט לא כועסים על המסקנות, כי כל מסקנה כאן כרוכה באיזה שהוא ויתור לאיזה שהוא צד.
לגבי ההפגנות, אני מצטער לקרוא מה שכתבת, זה שהחילונים לא מבינים שאין לנו קשר לאותה קבוצה שולית פרועה וחסרת טעם ניחא, אבל למה אנשים מתוכנו לא מבינים את זה?!
לגבי ייצוג נשים לכנסת וכו', יש צורך להבין מה היא עדינותה של האשה ומה המשמעות של צניעותה. בעולם היום יש נסיון לטשטש את ההבדלים בין גבר לאשה, זה יוצר הרס וחורבן גמור בכל האופי הנשי ובכל מבנה התא המשפחתי, וגורם לחיי חטא ולהרס הביטחון האישי הנשי בעולם ולעוד חורבנות גדולים. אם העולם היה מבין את הנושא של כל כבודה בת מלך פנימה, העדינות הזו שאשה לא צועקת בראש כל חוצות ולא נותנת כזו פומביות ויצאנות למציאותה, כל התא המשפחתי היה נראה אחרת, העולם לא היה סובב כל הזמן סביב חיי חטא ומחשבות של חטא, וגברים ונשים היו חיים לפי הטבע האנושי הטבוע בהם והחיים היו יפים יותר. אולי בציבור החילוני יש ייצוג לנשים, אבל אף גבר אינו בטוח באשתו כשהיא הולכת לעבודה ולהיפך, יש למעלה מ50% גירושין, אין חיי משפחה כמעט, ודאי לא באופן הקיים בציבור הדתי ועוד יש להרחיב בזה הרבה.
מה לעשות? ללמוד לקרוא לשאול ולשמוע, יש הרבה מה ללמוד והרבה מה לשמוע. לא להתבייש לשאול ולא להלחץ משאלות, רק לבדוק באופן יעיל והגיוני ומתוך מחשבה איך וכיצד אני נעשה קרוב יותר לה' יתברך.
כמו כן, ומכח נקודה זו, גם אם נמצא כשלים וחסרונות בציבור כזה או אחר, המחשבה שלנו אף פעם לא צריכה להיות מי מושלם כי אף אחד לא מושלם, אלא היכן וכיצד אני קרוב יותר לרצונו יתברך, מי עוסק בזה ומי קרוב לזה יותר.
יישר כח, חיזקתם אותי מאוד
בשורות טובות, ולא להבהל משאלות רק לחפש תשובות ולהתחזק.
אכן תשובה כהלכה. יישר כוח.
במחילה מכבוד תורתו שליט"א אבל תורה היא וללמוד אני צריך. ברור לי שאם הרב ענה זה אכן מותר, אך לא זכיתי להבין איך כאשר היום היה ת”ב לפי התאריך הרשום לעיל.
הלכות שאינן נוגעות לתשעה באב לא עניתי, אבל השקפה אין בעיה לענות.
השאר תגובה