שאלה:
המשנה בעירובין פרק י משנה ב אומר רבי שמעון וכן בנו ”נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו מאה” השאלה הנשאלת למה שלא יהיה מותר להכניסו לבית גם אם זה היה רשות הרבים גמורה דאורייתא משום פיקוח נפש? כ”ש כשבשדה זה בעצם רק כרמלית כך שאפילו אם אין בדבר פיקוח נפש עדיין הוא הרי לכל הפחות חולה שאין בו סכנה שאפשר לעבור איסורים דרבנן בעבורו!
תשובה:
ראשית אינני בטוח שמדובר במצב של פיקוח נפש, אפשר לשומרו שם אלא שיש בכך טירחה רבה. ומלבד זה, ככל שניתן להמנע מהאיסור אין סיבה להתיר איסור, בודאי לא איסור תורה. אין כל ספק בכך שאם אין אפשרות נוחה כזו ויש חשש שאם ישאר שם יסתכן, אפילו חשש רחוק, מותר לחלל את השבת כדי להכניסו לעיר.
בדורנו אנו להשאיר תינוק שהרגע נולד לא בשדה מחוץ לעיר אלא בחצר הפתוחה יזמין את המועצה לשלום הילד. זה בהחלט יחשב בעיני רבים כהזנחה, כהתעללות וכסיכון חיי פעוט חסר ישע.
ועוד לא דיברנו על היולדת שחשופה גם היא למזג האוויר.
השאר תגובה