שאלה:
שלום וברכה!
האם מותר למיין ספרים בשבת באופן שאני לוקח ספר מערימת ספרים באופן אקראי ואחר שהספר בידי לשים אותו במקומו, וכן ערימת משחקים לקחת באופן אקראי את אחד המשחקים ואחר שהוא בידי לשים אותו במקומו?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
זו ממש פעולה של ברירה. ברירה הוא לא דוקא אם אתה עושה ערימות נפרדות על הרצפה, אלא עצם נטילת דבר מהערימה כדי למיינו לשים אותו במקומו זה בורר. אם אתה משתמש בו באמצע, לומד משהו קטן בספר וכדומה, זה כבר לא בורר, כי נטלת כדי להשתמש ועכשיו אתה מחזיר אותו למקום.
מקורות:
ראה ארחות שבת פרק ג סעיף קכ בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב.
רק לוודאות שהבארתי את שאלתי כראוי.
ראיתי שמובא בפוסקים לגבי מיון כלים שאם לוקחים כלי כלשהו באופן אקראי כדי לנגבו אין בעיה להחזירו למקומו היות וכשנטל את הכלי לקחו באופן אקראי ואחר שהוא בידו מחזירו למקומו, האם לפי זה ניתן לומר כשיש לי ערימת ספרים ואני צריך למיין ולסדר את כל הערימה כך שלא משנה לי מה אני לוקח, והספר נלקח באופן אקראי לגמרי (לצורך העניין אני אפילו לא מסתכל איזה ספר אני לוקח) האם גם זה נחשב לבורר?
אתה הסברת מעולה, רק פיספסת מילה אחת בציטוט הנכון שהבאת…
לוקחים כלי באופן אקראי "כדי לנגבו". כלומר אתה לא לוח ושם במקום, אלא מטרת הלקיחה היא הניגוב! ואז כשזה כבר ביד שלי מחוץ לתערובת, מותר לי לשים את זה במקום.
במקרה שלך זה לא כך.
מה מוסיף הניגוב הרי אם הייתי לוקח כלי מסויים כדי לנגבו היה אסור, וכל מה שהותר זה לקיחה באופן אקראי בצירוף זה שאני לוקחו לנגבו
מדוע רק צירוף זה מתיר את לקיחת הכלי?
זה מגדיר שלצורך השימוש שלך שהוא הניגוב, אין צורך במיון, כך שהוצאת החפץ באופן אקראי לא היתה לצורך מיונו אלא לצורך ניגובו שלזה אין מיון ואין בורר, ואחרי שהוא כבר ביד שלך אתה יכול לשים במקום. אבל כאשר ההוצאה היא לצורך מיון, מה עוזר שהוצאת אקראי…
האם זה לא הערמה? הרי המטרה היא לסדר את החדר אלא שבשביל ”לעקוף” את האיסור אני מנגב ממנו אבק בלתי נראה!
אם זה אבק בלתי נראה אתה צודק, אבל אם אתה רוחץ כלים ורוצה לשים אותם בארון זה שימוש סטנדרטי שעושים לפעמים גם בחול, והכל לפי הענין.
האם ניתן לומר באותו האופן שאם אני מעוניין שהמקום יהיה מסודר מספרים או ממשחקים כך שהוצאת הספר או המשחק אינו לצורך מיונו אלא לצורך המקום ולאחר שהספר בידי אפשר להחזירו למקומו?
ודאי שלא… כך הרי מסדרים ממיינים ושמים במקום…
אני חושב שבספר שמירת שבת כהלכתה הוא כן מתיר וז"ל אבל אם רצונו להסיר את הספרים מעל השולחן ונוח לו לקחת כל ספר בנפרד מן הבא לידו מותר להחזיר כל אחד למקומו בארון (ובהערה שם שמסתבר שמותר כיוון שמתכווין לצורך המקום ודרך אגב מחזיר כל דבר למקומו)
האם מה שכתבתם מסתדר גם לדבריו?
ברור, שים לב למה שכתב, הוא לוקח אחד אחד לא בגלל שהוא רוצה למיין, אלא בגלל שכבד לו! "נוח לו לקחת אחד אחד", ואז ממילא גם יכול לשים במקום.
השאר תגובה