שאלה:
מה היה מציאות הדברים ברכבת שנבנה מירושלים לנתב"ג, שלדאבונינו עבדו בשבת, עבדו רק גוים? או גם יהודים?
תשובה:
אינני יודע, אני מניח שגם יהודים.
לעצם השאלה אם מותר לנסוע ברכבת שנבנתה תוך חילול שבת.
מעשה יש להקל. כי אף שגם באופן שאותה מלאכת קרקע או מטלטלין בפרהסיה ובאופן הידוע שהוא של הישראל, נכון להחמיר שלא ליהנות ממנה בחול [בקבלנות, ובשכיר יום יש שסברו שהוא חיוב מדינא], ראה שו"ע סי' רמד סעי' ג-ד, מכל מקום כאן שהציבור הדתי התנגד בכל תוקף לעבודות בשבת, יש להקל, כמבואר במשנה ברורה שם שאם הבעל הבית התנגד והקבלן עושה על כרחו מותר. ואף שיש לפקפק בזה בנדון דידן שיש הרבה בעלי בתים ולא כולם התנגדו, כיון שמדובר בדבר שמעיקר הדין מותר ורק נאמר עליו נכון להחמיר, והוא שעת הדחק, ויש את הסברא הנ"ל – יש להקל.
כמובן יש להמתין לכתחילה בכדי שיעשו, כלומר שמגמר העבודה ימתינו עוד מספר ימי כימי השבת שעבדו בהם, לאחר מכן מותר.
לא מצאתי מי שמדבר על כך. לכאורה מעשה שבת שמוזכר בגמ' מתיחס למלאכה שניתן להנות ממנה מידית, כמו מבשל בשבת. אם אכן כך, מנין שמעשה שבת נאמר גם על מלאכות שההנאה מהם אינה יכולה להיות באותה השבת או בגינה בלבד, משום שמלאכתם מתפרסת על פני ימים רבים. כמו, בנית תשתיות לרכבת, בנית גשרים ועוד. אולי על כך לא נאסר מעשה שבת?! (כמובן, אם סיימו את הכל בשבת יש מקום לומר שזה מכה בפטיש ויש מעשה שבת). אודה על תשובתכם.
לא הבנתי את ההיגיון שבחילוק שאמרתם, אם נניח הלכה שמעשה שבת אסור לעולם, או בסיטואציה שזה אסור לעולם גם תאמרו שזה משנה אם הרכבת נגמרה בשבת או לא? ודאי שלא.. אז מה ההבדל?
שלום לכבוד הרבנים,
בהמשך למייל בענין מעשה שבת מהיום –
משום "דלא לאוסופי עלה" נראה לענ"ד שמטרת איסור מעשה שבת להרתיע (עכ"פ למ"ד בגמ' ב"ק עא וכמדומה לי שכך נקטו הפוסקים שזהו רק קנסא מדרבנן). כלומר שעל ידי שיאסרו את התוצאה בהנאה, ברמה כזו או אחרת, (תלוי לאיזה תנא ובאיזה סיטואציה, כידוע) – אזי הישראלי יימנע מחילול שבת. ומכאן, אפשר שחז"ל דיברו רק על גוונא שההנאה מהדבר היא מידית ולא במלאכה שאורכת זמן רב עד שניתן ליהנות מתוצאת הדבר.
יודע אני גם יודע, שלא כך פסקו גדולי הפוסקים ופשיטא להו שיש על כך דין מעשה שבת, אך אמינא אולי יש בזה משום סניף להקל במציאות הקשה שאנו מתמודדים כאן בארץ ישראל בכל הקשור לתשתיות ותעשיה בשבת.
תודה על תשובתכם,
מרדכי
צריך מקור לחילוק זה. בפשטות חכמים לא חילקו בתקנתם.
השאר תגובה