שאלה:
שלום.
מאכל איסור רותח שנחתך בסכין ובלע ממנה.
אם משתמשים באותה סכין בדבר חריף, המאכל החריף אסור?
ב. אם את אותו מאכל חריף הזה בישלו או טיגנו וכו', אוסר גם את שאר האוכל. ג. את הכלים?
תשובה:
נכון מאוד. אף שבדרך כלל כאשר הסכין שבו נחתך דבר האיסור אינו בן יומו, כלומר כבר עברו 24 שעות מהשימוש בו, הוא אינו אוסר מאכל שנחתך בו עתה. וכן כאשר חותכים מאכל קר בסכין שבלוע באיסור, אפילו הסכין בן יומו הוא אינו מפליט ומבליע בו מטעמו, בדבר חריף מחמירים בשני האופנים הללו, גם אם חתך בו דבר קר וגם אם חתך בו לאחר שהוא כבר לא בן יומו, הוא מפליט בו מטעמו. יש שסברו בדעת השו"ע להקל באינו בן יומו, כך דעת הגר"ע יוסף, אולם הרבה אחרונים סברו שגם השו"ע מחמיר בכך, ראה פרי מגדים יד יהודה ועוד בסי' צו, וכן הכריע הבן איש חי בפרשת קרח שאין להקל בזה אלא בהפסד מרובה. ומכל מקום לאשכנזים זה ודאי אסור.
מחילה מכבוד הרב, אבל השואל ציין שהבשר נחתך בסכין אבל יתכן שהבשר היה בכלי שני (מה שמסתבר לומר), והרמ"א כתב בס' צד סעי' ז שהסכין צריכה רק נעיצה בקרקע, ויש להקל אם הדיח בצורה טובה את הסכין להחשיבו כנעיצה לענין מה שעל הסכין (כמ"ש בספר פסקים ותשובות בס' פט ועוד).
וא"כ יש להקל בכל זה אפילו לאשכנזים, בפרט שהסכין לא נאסר.
ועוד שאפילו אם נאמר שהסכין נאסר, יש לאסור המאכל רק כדי נטילה כנגד מה שחתך בו, ומסתבר שיש במאכל 60 כנגד.
נכון, הכל כמובן במידה ואכן הסכין בלועה באיסור. ולפי כל כללי דין זה.
לפי דעת הרב עובדיה הבנתי שהוא מיישב סתירה במרן, לעניין נותן טעם לפגם בדבר חריף.
ומיישב לגבי סכין של איסור או מאכל של היתר כמו חלבי או בשרי שיש גם נט בר נט וגם נותן טעם לפגם.
כל הפוסקים אוסרים נותן טעם לפגם בסכין של איסור או בכלי של איסור בדבר חריף? או שיש המתירים בדיעבד בכלי איסור גם בדבר חריף אם עברו 24 שעות.
פוסקי אשכנז החמירו בזה, הגר"ע יוסף מיקל, הבן איש חי פ' קרח מיקל רק במקום הפסד גדול. במצב שלך אם אתם ספרדים ויש חשש לגבי סכין אצל ההורים, תוכל לסמוך על הכרעת הגר"ע יוסף זצ"ל.
הרב עובדיה התיר בסכין איסור? יש פוסק שהתיר בסכין איסור או רק בחלב שרוצה לאוכלו עם בשר?
ודאי שלא בסכין איסור השואל מתכוון לחששות שיש לו לגבי בשר וחלב.
קודם כל מה שמופיע בשאלה זה על איסור וגם בשאלות מובא איסור. אבל נגיד מדובר על בשר וחלב זה לא איסור?
נראה שהכוונה שהרב עובדיה התיר רק אחרי 24 שעות לחתוך בסכין בשרית דבר חריף על מנת לאכול עם חלבי. אבל לא שהיה בילבול בסכינים.
וזאת השאלה: האם באמת כך כוונת הרב עובדיה. והאם ישנם שמקילין יותר שאפילו נחתך בסכין איסור או חששות איסור מותר לאחר 24 שעות גם בחריף כיוון שלכאורה כך כתב ש"ע.
אני מכיר את הבעיה של השואל, והחשש המדובר הוא במטבח שקונים מוצרים כשרים וגם מקפידים על הפרדה, אבל לא מודעים מספיק לנושא של דבר חריף וסכינים והוא חושש שחתכו בצל בסכין בשרי והשתמשו למאכל חלבי ולהיפך. וסתם כלים אינם בני יומם.
השע כתב:
תבלין שנדוכו במדוכה של בשר בן יומו אסור לאכלם בחלב. (ויש אומרים אפילו אינו בן יומו) (רשב"א סימן תמ"ט ובארוך ועיין לעיל סימן צ"ה סוף ס"ב בהג"ה):
יש הבנה בו להתיר גם בכלי איסור ממש אחרי שעברה יממה?
הפוסקים דנים בזה? יש מתירים?
הסברתי כבר שלא.
השאר תגובה