לתרומות לחץ כאן

לדון לכף זכות – את מי ולמה?

שאלה:

שלום וברכה,
רציתי לשאול בנוגע לחילוני שהוא תינוק שנשבה, האם מעיקר הדין חל עליו העניין לדון לכף זכות? האם זה נחשב כדין אדם בינוני שמצוה לדונו לכף זכות אך במצב דחוק אין חיוב…?
ואם זה חל על החילונים של היום זה תלוי במחלוקת הפוסקים אם הם תונוקות שנשבו?

תודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך לא כל כך ממוקדת, לענין מה דבריך אמורים… הרי בסופו של דבר הוא לא מקיים מצוות, ואם כן באיזה נושא הכף זכות שאתה רוצה לדון בו? לאידך גיסא, עצם קביעתך שהוא תינוק שנשבה זו כבר כף זכות גדולה.

אומר את הרעיון שבדברי  החפץ חיים ואולי זה יסייע. למה יש הבדל בין רשע לבינוני?

הרעיון הוא שבעצם יש לנו לדון כל אדם לכף זכות, אלא שיחד עם זאת לא צריך להיות שוטה… הכף זכות חייבת להיות דבר שמבוסס על הגיון, ההגיון הוא, שכאשר האדם הזה הרבה פעמים הולך בדרך טובה, והוא לא רשע, אז באמת יכול להיות שמה שראיתי בו עכשיו זה לא בדיוק, ויכול להיות באמת שהכף זכות הזו שאני תולה בו היא אמת! ולכן אני מחוייב לנקוט בה.

ממילא, כל אדם שעומד בתנאי סף הזה, יש לדון אותו לכף זכות.

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. אמקד את השאלה.
    זה שאדם לא שומר מצוות לא אומר שאין במה לדון אותו לכף זכות
    למשל אם ראיתי חילוני ברחוב שעושה מעשה פלוני שנראה לא טוב, האם עלי לדונו לכף זכות שהוא פועל כי הוא תינוק שנשבה?
    בנוסף באופן כללי אדם חילוני שמדבר נגד התורה האם יש לדון אותו לכף זכות שמדבר כך בגלל חינוכו וכו'? (כמובן שמכיר גם את היהדות אבל לא גדל בה ולכן לא יודע מה היא מספיק)

  2. כל ההגדרה של תינוק שנשבה בנויה על התפיסה הזו שאנו דנים לכף זכות שהוא אינו אשם בחינוכו. אבל עדיין זה לא מסיר ממנו את האחריות לגמרי, הוא אדם בעל דעה, הוא רואה שיש שטוענים אחרת, ועדיין עם כל הרגליו ותפיסותיו מוטל עליו לחקור. לכן גם הגדרה זו התייחסו אליה הפוסקים בזהירות.

  3. על מעשה שלא אמור להתאים לאופיו ולאישיות יש לדון לכף זכות, אבל לדון לכף זכות באופן לא רציונלי, למשל לומר שהוא חילל שבת כי חשב שזה יום חמישי בעוד שאני יודע שהוא חילל שבת כי הוא מחלל שבת, לזה אין טעם כמובן…

  4. מה זה רשע? הרי חילוני גדל וחושב בהתאם למה שחונך ועל כן הוא יכול להיות רשע אך בפועל הוא אינו אשם בזה כי לא קיבל תשובות נכונות מצב הדתיים וכד' ולך תדע מה עבר עליו ולכן גם אם יודעים שילוני מסויים מדבר בגלוי ברחובות נגד הדתייים ייתכן שהוא לא אשם בזה ואם כך האם גם במצב שמדבר בתקיפות נגד הדת יש לדונו לכף זכות?

  5. נכון מאוד, כשהוא מדבר נגד התפיסה החרדית ניתן להבין מנין זה בא וללמד עליו זכות שאינו אשם, זה החינוך שקיבל, אבל אם הוא רודף את הציבור החרדי ומבקש להרע לו, הוא רשע גמור שאין כל צורך ללמד עליו זכות, משום שגם אדם חילוני אמור להבין שיש כאן אנשים נשים וטף, ומי שמנסה להרע להם הוא איש רע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל