שאלה:
שלום לרבנים החשובים והיקרים מצוקי ארץ.
נפשי בשאלתי בקושי הגדול שיש לי בנסיון לא לקבל לשון הרע אף אחר ההרגל והעסק העיוני בהלכות אלו ואף בפן המוסרי לא משתי ידי מלחפש עצות ותחבולות ואף שנוכחתי לראות שישנם אנשים שהדבר אינו נסיון עבורם ויותר קשה להם הדיבור מהקבלה אצלי אין הדבר כן אף אחר ההרגל וכמעט על כרחי אני עובר על לאו דאורייתא דלא תשא שמע שווא ואמרתי לחלות פני רבני ישראל מורי ההוראה אולי איבנה מהם ואולי אין לי בזה באמת לאו דאורייתא
תשובה:
שלום וברכה
העצה היחידה היא ללמוד איך ללמד זכות. וללמד זכות אין הכוונה להיות טיפש ותמים, אלא להיפך, נער הייתי גם זקנתי וראיתי כל כך הרבה ניפוחים ועיוותים ושקרים, שאפשר לומר שב70 אחוז מהמקרים הלימוד זכות יותר נאמן למקור, הגם שמאוד כיף ומאוד מפתה להאמין לרכילות העסיסית..
תודה לרב,
יש דבר נוסף שמנקר במוחי זמן רב והוא מה שכתב החפץ חיים בכלל ו הלכה א בהערה שמותר להאמין ללשה"ר באומד שאותו אדם לא ידע את איסורו, האם זה היתר כמו שאני מבין אותו?
הנושא אינו חטאו של המדובר אלא מה אני חושב עליו, האם הוא מתגנה באיזה ענין בעיני, וכנראה זה שנעלמה ממנו הלכה אינו גנאי אצלנו כל כך, כמה הלכות כל אחד מאיתנו לא בקי בהן… ולכן סבר שבאופן זה אין איסור.
השאר תגובה