שאלה:
האם צריך לטבול מנגל חד פעמי? (את הרשת ברזל)
אם לא, אשמח לקבל הסבר למה? איך זה שונה מטבילה של כלים רגילים (מעבר לחד פעמיות)
תודה
תשובה:
אין צורך לטבול כיון שזה חד פמי, וכמו כל כלי חד פעמי שאין צורך להטבילו.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
כדאים הם הרב אליישיב והרב עובדיה לחשוש לדעתם.
כל כלי, חד פעמי או רב פעמי,כל שיוצר ע"י גוי חייב בטבילה.
אומנם כלים חד פעמיים יש לטבול בלי ברכה כי יש חולקים כמו שכתבתם, אבל לטבול בודאי שצריך.
אינני מכיר פסיקה כזו של הגרי"ש אלישיב, ונראה לי גם שהמנהג אינו כך, בכל מקרה לזכור לגבי כלי פלסטיק שבודאי אין צורך לטבול.
מביאים בשם הרב אליישיב על טבילת כלים חד פעמיים שמיוצרים ע"י גוי -עיין שו"ת חלקת יעקב ג,קטז, ותשובות והנהגות ג, רנט.
וכמובן מדובר על כלי מתכת חד פעמיים ולא על פלסטיק ולא על עץ.
מנגל חד פעמי של ימנו – רובם אם לא כולם מיוצרים בחו"ל.
ולפחות אם בוחר ללכת לפי הפוסקים שפוטרים כלי חד פעמי מטבילה, לפחות שיפקיר את הרשת בפני שלושה ויגביה עם כוונה נגדית שלא לזכות בה ואז ישתמש בכלי הפקר.
אני לא מצליח להבין מדוע כשהגר"ע מורה להחמיר, ישנם אנשים מסויימים שבוחרים לא להקשיב לחומרא וללכת לפי הפוסקים המקילים, אבל כשהגר"ע מקל, אז לא כולם סומכים על הפסיקות המקילות.
אבל כשמחמיר, פתאום לא נורא, יש מקילים?
לא הבנתי איך ולמה הכנסת לדיון כאן את היחס לפסיקותיו של מרן הגר"ע זצ"ל שאנחנו מביאים המון בתשובותינו ולומדים הרבה מתורתו.
לעצם הנושא לא מצאתי בתשובות והנהגות אלא את הדיון הידוע, במי שמשתמש כמה פעמים בכלי חד פעמי ולא זורקו מיד, האם חייב להטבילו, ובזה אכן רבים מחמירים כפי שציינו הרבה באתר, אני מעתיק לך מדבריו:
תשובות והנהגות כרך ג סימן רנט
ומה שמביא כת"ר מתבניות אלומיניום לשימוש חד פעמי שאין צריך טבילה, נראה שרק אם זורקו מיד אחר שימוש ראשון לא נקרא כלי תשמיש דסעודה ופטור מטבילה, [עיין רמב"ם פ"ה מכלים גבי חותלות] אבל אי משתמש בו אחר כך שנית אסור אפילו דעיקרו עומד לשימוש חד פעמי דעכ"פ נקרא כלי סעודה, וח"ו לומר בכלי שעומד להתקיים זמן מרובה שיהא מותר להשתמש בו בלי טבילה, והכא הואיל ורבים לא זורקים אחרי שימוש של פעם אחת, אזי אף אם הוא עצמו זורקו אחרי פעם אחת צריך טבילה, דכל מה שהתירו היינו בכלי שכל שימושו אינו אלא לשימוש פעם אחת שאח"כ זורקים אותו בזה הוא דאין עליו שם כלי, אבל כשישתמשו בו גם אח"כ חייב מיד בטבילה ובברכה (ואם אינו יכול להטביל יתן הכלי במתנה לגוי וישאל ממנו ומועיל באקראי עיין בש"ע א"ח שנ"ג סעיף ז' ובמ"ב שם. מיהו להתיר הכלים במאפייה באופן קבוע כשאפשר בטבילה, אין לסמוך על הערמה שיהודי שואל ונמכר לגוי, כיון שלהרבה פוסקים טבילת כלי מתכות דאורייתא, וקשה להתיר לכתחילה בהערמה כהנ"ל).
הרב לא הבין את דבריי.
אני מתכוון לומר שתמוה בעיני שאנשים מסויימים בוחרים להחמיר כנגד פסיקות הגר"ע בגלל שיש פוסקים אחרים שאוסרים, אבל כשהאוסרים מתירים והגר"ע הוא שמחמיר, שם לא כולם חוששים לפסיקות הגר"ע.
קח למשל קוסם שבא ליום הולדת של ילד, אם מגלה חלק מהטריקים אין בעיה לרוב הפוסקים.
אבל לגר"ע אין היתר כלל אלא בקוסם גוי שמגלה את הטריקים.
עוד קח לדוגמה, מצווה יקרה של 100 ברכות בכל יום, כשהגר"ע פוסק שגם נשים חייבות, לא כולם חוששים לזה.
וכן הנושא של טבילת כלים חד פעמיים, זה טרחא אני מבין, אבל אכן מהדין הגר"ע פוסק להטביל, אז למה לא לחשוש?
אין לזה כל קשר לכך שבאתר הרבנים מביאים מפסקי הגר"ע ומכבדים את פסיקותיו, אבל בהכרעה זכות כל אחד ללכת לפי פוסקיו, לא כפינו את דעתנו.
אנחנו לא פוסקים הלכה לפי שמות או לפי החמרות והקלות, בכל נושא יש את הדעה המקובלת בין הפוסקים ואת הדעה המחודשת, ולכן בכל נושא אנחנו מחפשים מה מקובל לפסוק, ולפי זה אנחנו מורים לעיתים לקולא לעיתים לחומרא.
השאר תגובה