שאלה:
שלום רב,
יש לי עוד שאלה.
כתוב בראש השנה (טז ע"א, יח ע"א) "יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין". ויש להבין במאי אוקימתיה, אי בצבור הדבר מובן, שאפילו גזר דין דצבור (שאין עמו שבועה) מיקרע, ולכן יפה הצעקה אפילו לאחר גזר דין. אלא אם נאמר שמדברים כאן ביחיד, הלא יש מחלוקת תנאים (שם יז ע"ב ויח ע"א) האם גזר דין דיחיד מיקרע, ולפי זה בהכרח נאמר שרבי יצחק (שהוא בעל המימרא "יפה צעקה" וכו׳) אינו אליבא דכולי עלמא.
ובאמת כן כתב בעבודת המלך (על הרמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ו) שרבי יצחק אינו אליבא דכולי עלמא.
וכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב ה"ו): "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם. בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר (ישעיה נה ו) "דרשו ה׳ בהמצאו". במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר (דברים ד ז) "כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו"".
ובעבודת המלך (על הרמב"ם שם) כתב "רבנו הרי פסק כר׳ יצחק דיפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין". וע"ש שסיים שכן נראה דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל.
ולפי דבריו של העבודת המלך האם יש להבין שלהלכה ולמעשה לדעת הרמב"ם גזר דין של יחיד נקרע, או לא ?
מחילה על האריכות.
אם אפשר, כבוד הרב, לקבל תשובה.
תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה,
הרמב"ם פסק כרבי יצחק שצעקה יפה וקורעת גזר דין גם ביחיד, ולכן צעקה יפה בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד, ולשיטת רבי יצחק גם ביחיד. אבל גז"ד שיש עימו שבועה לא מתכפר בצעקה ולא בזבח ומנחה.
