ספק יהודי – לצרפו למנין

שאלה:

מתפלל אצלנו בבית הכנסת אדם ערבי הטוען שהוא יהודי שיום אחד גילה את יהדותו . הוא מקפיד להגיע לתפילות עם ציצית וכיפה. אין שום הוכחה שהוא יהודי חוץ מטענתו שאמו יהודיה …האם אפשר לצרפו למניין ואפילו אם הוא עשירי ממש שבלעדיו אין מניין? או שאין לסמוך על טענתו ללא שום הוכחה ?

תשובה:

ודאי אין לסמוך על טענתו ללא הוכחה, אדרבה, מצוה להתבדל ולבד אותו כדי להביא למצב שיגש לבירור יהדות רציני בבית הדין, אחרת יש חשש שגם ישא בת ישראל ויתבולל בתוכנו בלא שתהיה ידיעה ברורה על יהדותו. אמנם אדם האומר על עצמו כי הוא יהודי הוא נאמן כפי שכתבו התוס' בפסחים ג' אולם כתבו הפוסקים שזה רק כאשר הוא נראה או נוהג כיהודי, כי במקרה כזה אנו אומרים רוב אלה הנוהגים כיהודים הם אכן יהודים. אולם במקרה זה אמנם הוא התחיל לנהוג עכשיו כיהודי – אולי. אבל זה רק עכשיו. ברור שבעבר לא נהג כיהודי א"כ אינו שייך לרוב הנ"ל. מה גם שאם נוסיף את הנקודה שבזמנינו בארץ הרבה פעמים שווה יותר להיות יהודי אז ברור שאי אפשר לסמוך על המילה שלו.

ואולי נציין עוד נקודה אחת, המציאות מוכיחה שהרבה פעמים מתערבב להם המציאות עם הדימיון. כלומר, הוא סבור שאמא שלו יהודיה כי כך וכך ולכן הוא אומר שהיא יהודיה אבל במציאות הרבה פעמים התמונה הרבה יותר מורכבת (וזה כאמור, אפילו אם אינו משקר) ולכן ללא בירור מסודר בביה"ד אצל מומחים ברור שהוא גוי לכל דבר ועניין.

יתרה מזו, יש הרבה המצדדים לומר שאמירת קדיש וקדושה כאשר ישנם רק תשעה זה איסור דאורייתא, א"כ ברור שאין להקל ראש בעניין כזה ולצרף אותו למנין.

ונסיים רק עם אמירה שבכל מקרה כזה יש גם להתחשב בזהירות מרבית כדי שבעתיד בעוד שנה או שנתיים לא יאמרו שהוא כבר "מוחזק כיהודי" כי במנין פלוני החשיבו אותו ליהודי.

הרבה הצלחה