וידוי לפני המוות / יציאת נשמה / אזכרה

שאלה:

מה אומרים לאדם טרם מותו מי שנמצא לידו?
מי מחויב לעשות אזכרה לאדם כל שנה (לדוגמא אם אדם נפטר הנכדים צריכים גם לעשות אזכרה?)

תשובה:

שלום וברכה

שאלה כואבת. אדם שנמצא בהכרה מלאה, אין סיבה לומר לו שהוא הולך למות, זה לא משפר את מצב רוחו וגם לא את בריאותו, אבל אפשר לומר לו שיש סגולה לאריכות ימים להתוודות על החטאים, במיוחד שאנחנו עכשיו נמצאים בימי עשרת ימי תשובה שכל עם ישראל מתוודה על חטאיו, ולכן יש לומר את הוידוי ולהתחרט על כל חטא, כל מצוה שהחמצנו, כל עבירה שחלילה עשינו. אין לתאר את החסד הנעשה עם אדם בכך שמזכים אותו למות מתוך תשובה.

אם כוונתך לו לדבר עם האדם עצמו, אלא מה עושים בשעת גסיסה, יש לומר שמע ישראל ואהבת, יש סדר של פרקי תהילים ואמירת יגדל, ה' הוא האלוקים, עד ליציאת הנשמה.

מה שחשוב מאוד, שבשנה הראשונה יאמרו כל יום קדיש בכל תפילות היום לעילוי נשמתו. ילמדו משניות לזכרו, וירבו בחיזוקים במצוות, אמירת תהילים ועוד. בשנה זו מידת הדין מתוחה עליו ויש להשתדל מאוד לסייע לו.

ביום השנה לפטירה בני המשפחה יעלו לקבר נוהגים לקרוא את פרקי התהילים הבאים: לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל. לאחר מכן אומרים מפרק קיט את הפסוקים המתחילים באותיות השם של הנפטר [ללא שם הוריו], ואחר כך את הפסוקים המתחילים באותיות נ,ש,מ,ה [פרק קיט מסודר לפי סדר אותיות הא' ב']. לאחר מכן יש תפילה בספרי תהילים שמתחילה במילה אנא, שניתן לאומרה שם לאחר אמירת התהילים.

לגבי סעודת האזכרה זה אינו חיוב אלא מנהג, מי שמתנדב מבני המשפחה שיעשה, באופן טבעי הילדים הם אלו שעושים זאת במידה ויש כאלו.

בשורות טובות.