שאלה:
בפ' דברים ערים גדולות ובצורות בשמים ובר"י דיברו הכתובים לשון הבאי. הנה כל מילה בתורה מדוקדקת בתכלית הדקדוק ומצינו אפילו שעל כל תג ותג דרש ר"ע הלכות, ולמותר להאריך בזה כמובן, א"כ מהו הפירוש שדיברו הכתובים לשון הבאי? לכאו' זה 'מוריד' מכל העוצמה של המילים בתורה ח"ו. ניסחתי את השאלה בקיצוניות כדי לחדד אותה כמובן.
תשובה:
אין הכוונה שזה מיותר חלילה וכדומה, ראה שפ בשפתי חכמים שברור שהמילים האלו נצרכות ונדרשות, אלא שיש כאן לרש"י קושיא, ברור שההרים היום בצורות מאוד, אבל עד לשמים? ודאי שלא! זו לשון גוזמה! אלא שהפסוק נקט כלשון הדיוט שמגזים בדיבורו, וכך הגדיר לנו הכתוב את היותן הרים בצורות מאוד. כלומר אין כאן תג מיותר, אלא הניסוח והתיאור נעשה באופן שאינו תואם את המציאות אלא את לשון בני אדם.
