לתרומות לחץ כאן

הנחיות אוצר בית דין

שאלה:

האם תוכלו לתת סקירה על הנחיות השמיטה של אוצרות בית דין השונים ביחס להפקרת הפירות,טיפול בפירות ולאופן השיווק.
יש טוענים שיש הרבה הפקרות בשטח. וממילא עדיף לחפש פתרונות אחרים

תשובה:

שלום וברכה,

הפירות המנוהלים על ידי אוצר בית דין מופקרים לגמרי, אף שלפעמים לצורך הטיפול הנוח עבור הציבור בית הדין סוגר את המקום כדי שלא יחבלו בעצים וביכולות הקטיף והאריזה ושמירת כליו. מותר לבית הדין לקטוף כדרך שנוהגים בכל השנים ולשנע לחנויות, מכירת הפירות לא תעשה באופן של מכירה אלא בתורת תשלום על שכר המלאכה של כל העוסקים בכך, החקלאים הקוטפים המובילים והמשווקים ועוד, מותר לשקול ולארוז כרגיל. כלומר, הגם שהמחיר נקבע לפי משקל ההגדרה היא שכר טירחה, והמשקל הוא רק אינדיקציה עד כמה נהנית ממלאכתם שלפי זה תשלם להם שכר טורחם.

אינני מאמין שקיימת הפקרות בענין זה, כמו בכל שאלת כשרות, אם תלך על כשרות מהודרת תקבל שמירה מהודרת על עקרונות הכשרות, ואם תלך על כשרות פשוטה תקבל משהו פחות מוקפד, ולכן אני תמיד ממליץ בכל תחומי הכשרות, לא להתפשר אלא לקחת מכשרות מהודרת.

אינני רואה סיבה שלא להזדקק לאוצר בית דין, אני חושב שככל שזה נעשה באופן מפוקח יש בכך גם מצוה של אכילת פירות שביעית ותמיכה בחקלאים שומרי שביעית כהלכתה, חלקם עושים זאת במסירות נפש כנגד שכניהם שעושים "היתר מכירה" שפקפקו בו גדולי הדורות והוא נעשה גרוע יותר ויותר עם השנים. 

אבל נכון הדבר שניתן גם לקחת פירות נכרי או יבול חו"ל וזה גם טוב.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. 1 איך מוודאים שהפירות מופקרים?
    2 האם מותר מלאכות בפירות כדי שיצאו סוג א ולא סוג ד …?
    3 האם הבי"ד חייב לסכם עם החקלאים מראש על השכר או שאפשר שיהיה תלוי במכירות ובמצב השוק והיבול?
    4 עשיית הבעלים עצמם כשליחי ב"ד
    לטפל בפירות "הפקר" שבאדמתם, היא לא הערמה , ומעשה בעלות בשמיטה?

  2. 1. בשביל זה צריך מערכת כשרות… איך יודעים שבהמה נשחטה? שהופרשו מעשרות? שאין ערלה?
    2. מותר.
    3. אפשר להתנות במצב המכירות, שהרי בסופו של יום אין דרך להוציא מהציבור אלא כפי שנהנו, ואם לא יהנו לא ישלמו ומי יפצה את בית דין בהפסד?
    4. שוב, אם יש פיקוח כהלכה אין כאן הערמה, הם באמת לא שולטים בשום דבר ומשמשים כפועלים. ההחלטות למי לספק סחורה ובכמה ימכר וכו' הכל של בית דין.

  3. 1 מנין שלבי"ד מותר לעשות את כל המלאכות , כדי שיצא הפרי הכי הכי טוב? זה כלול ב"לאוקמי"?
    2 אם מחירי השוק עלו מאז הסיכום של בי"ד עם חקלאים, מותר לחקלאים לדרוש העלאה?
    3 יוצא שההפקר הוא בעיקר בלב של החקלאי – כי בפועל הוא מתנהג בשדה כמעט כמו כל השנים?

  4. 1. אינני חושב שבית דין עושים את כל העבודות, הקולא המרכזית של אוצר בית דין היא בנושא של איסור קצירה ובצירה, שזה מותר רגיל ראה בהרחבה בחזון איש סי' יב.
    2. המחיר לא אמור להקבע לפי מחיר השוק אלא לפי ההוצאות ושכר טירחה.
    3. למה בלב? הכל נעשה בהפקר גמור התקף על פי הלכה, וכל האחריות והשימור היא לא של הבעלים אלא של בית הדין שרשאים להעמיד שם שומרים אחרים אם ירצו.
    אני חוזר שוב, כל השאלות שלך הם לגבי אופן הביצוע, וזו שאלה כללית בכשרות, מי אמר שכך ומי אמר שכך, ובשביל זה אנחנו הולכים על כשרות מהודרת שאנחנו מקווים וסומכים שמקפידים על הכל ככל שניתן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל