שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א,
שאלה גבי צעירים בין לומדי ישיבה ובין אנשים ואצ"ל אצל שאינם בני תורה שיש דבר שאנשים יש להם צורך לקבל סוג של "אישור חברתי" בדברים בחיים כדי לעשות או לא לעשות.
רגיל הדבר שיש כללים מה שנורמלי ומקובל על החברה, ולא על זה אני בא לשאול אלא כאשר יש דבר הלכתי שדורש דעה של רב ולפעמים ענין של גדולי ישראל, ואנשים במקום לשאול למי שיועיל להם בתשובה נכונה דהיינו הרב או גדולי הדור או רופא בענין רפואה תמיד שואלים קרובים או ידידים והשפעתם ודעתם ממש משפיע על מה יעשו אפילו כאשר גדולי דור הביטו דעת על דבר!! לא יואמן.
ולא מדבר על אנשים שבחוץ מן המחנה שזה קל להבין שאופן החלטתם סובב על דעות קלושות כאלו ורוב פעמים יצא מה שיצא, אלא יש כמה בני תורה שאף ששומע מה שאמרו גדולי דור הולכים לשאול לידידים או שומעים קרובי משפחה שיאמר משהו שכנגד דעת גדולי ישראל ואנשים אומרים כאילו הם מחזיקים באותו מעמד שדבריהם שקולים כנגד גאוני עולם. וודאי הכל שטות ורוח.
אף שרב או איזה שהוא ראש הישיבה חכם מאוד יאמר דעתו ונגד גדולי ישראל, עם כל הכבוד אבל דבר הפשוט שבילה דעתו אצל דעתם ואין לסמוך על זה.
מכל מקום שמועות (עם וידאו ועתה) יצא לפעמים בנושאים שונים ואנשים מחפשים דעות במקום לקבל ולעשות כהוראה, ואצ"ל לומר מה תמיד מנסים לדחות דבר השווה לכל יהודי שהוא שבעולם באמרם זה פסק לבני ישראל לא כאן, והדבר פשוט שאינו.
לכן לתועלת, שואלים כיצד לעזור לתקן טעות זה, שאנשים ידעו קודם לחפש את האמת ולא לחפש מי שיאמר מה שאני רוצה לשמוע ולהתיר לי, דהיינו השקפה נכונה איפה ומי ראויה להביט דעת כדי לעזור להחליט. ושני כיצד לעזור אנשים לומר שדבר שכל גדולי דור או רוב מהם אמרו אין ברירה וזהו. לא מדובר באנשים בור גמור אלא חכמים אבל החכמה בלי המידה נכונה יכול לגרום לרע וחבל.
תודה
תשובה:
אכן, מי כמוני מי מכיר אותך רבי יוסף כמה את מסור לדעת גדולי התורה והיראה, ואשריך שזכית לאמונת חכמים כזו, דבריך אמת וב"ה אנחנו רואים הרבה מאוד יהודים טובים השמחים לעשות ככל אשר מורים להם גדולי הדור, יש לנו הרבה ללמד זכות על עם ישראל ולא לעיין חלילה בחסרונותיהם.
מועדים לשמחה.
.
מקורות:
רמב"ן דברים פרק יז: (יא) ימין ושמאל – אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א): והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול. ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:
ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצו: שנמנענו מלחלוק על בעלי הקבלה עליהם השלום ומלשנות את דבריהם ולצאת ממצותם בכל עניני התורה, ועל זה נאמר [דברים י"ז, י"א], לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואמרו זכרונם לברכה בספרי [כאן], לא תסור וגו', זו מצות לא תעשה. משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בכסף תלוה בסימן ס"ז [מצוה ע"ח], על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.
דברי החזון איש באגרת: השיטה לעשות את התורה לחלקים שונים: הוראה באיסור והיתר – חלק אחד, והוראה בשוק החיים – חלק שני, להיות נכנעים להוראת חכמי הדור בחלק הראשון ולהשאיר לחופש בחירתם בחלק השני, היא השיטה הישנה של המינים, בירידת היהודים באשכנז, אשר הדיחו את עם ישראל עד שהתערבו בגויים ולא נשארו לפליטה
