שאלה:
שלום וברכה,
ראיתי ששאלו כאן לגבי שמו"ת ועניתם שניתן או פסוק פסוק או פרשה פרשה דהיינו סתומה ופתוחה,
ורציתי לשאול האם אדם יוצא ידי חובה גם כשהוא קורא את כל הפרשה מתחילתה ועד סופה פעם ראשונה, ואח"כ פעם שניה, ואח"כ את כל התרגום? זה היה יכול להיות הרבה הרבה יותר קל ויותר מהיר.
תודה רבה מראש.
תשובה:
יוצאים ידי חובה אבל זה לא לכתחילה, בערוך השלחן סי' רפה כתב שבכל אופן בו קוראים יוצאים ידי חובה אלא שלכתחילה ניתנו שתי הצורות הנ"ל.
במחילה כמע"ת,אבל בערוך השולחן שם מבואר שאפשר לעשות כן על פי מה שמשמע מרש"י ואור זרוע-ולא מחלק בין האפשרויות וגם לא מזכיר שבצורה זו לא לכתחילה אלא אדרבה שאין קפידה.ברם הגר"א ז"ל נהג כל יום ויום חלק,ולכאורה זה לא לפי פ'/ס' מאחר שלא בכל הסדרות קיימים האפשרויות האלו,ונמצא שלכאורה גם הגר"א לא נהג לפי שתי הצורות שהן נחשבים לכתחילה להנ"ל.שבתא טבא
ואם הפרשה הסתומה או הפתוחה מסיימת לא בסיום גברא, כגון שגברא שלישי מסיים בפסוק ט"ו ואילו הפרשה הפתוחה או הסתומה מסתיימת בפסוק כ', האם מותר להפסיק בפסוק כ' ולהמשיך משם מחר אפילו שזה באמצע גברא?
2. אמרתם פרשה פרשה, האם זה אומר גם פרשה סתומה עד פתוחה ולהפך, או דוקא מסתומה עד סתומה ומפתוחה עד פתוחה?
יישר כח עצום.
את הערוך השלחן אני מביא לא כמקור לכך שזה בדיעבד, אלא שאף שכתבו הפוסקים וכמובא במשנה ברורה שהדרך הנכונה היא באחת משתי האפשרויות הנ"ל, מדברי הערוך השלחן נראה שלא הקפיד על כך, ולכן אף שהרבה פוסקים כתבו כדברי המשנה ברורה בכל מקרה יוצאים בדיעבד, דומני שהגר"א עשה פסוק פסוק, מחמת השבת המתקרבת לא אוכל כרגע לציין מקורות. מרן הסטיפלר אכן לא הקפיד ולפעמים עשה ביום ראשון עד שני וביום שני עד שלישי וכן על זה הדרך.
אין כל משמעות הלכתית לסיום גברא, זה חלוקה שקשורה רק לקריאת התורה על פי מנהג שגם אינו עתיק יומין. לא משנה מפתוחה לסתומה או להיפך וכו'.
השאר תגובה