שאלה:
האם יש מתירים להשתיל עור של נפטר [במקום שכבר העור קיים ולא כעת מסירים ממנו עבור החולה] במקום שאין סכנת אבר? והאם במידה וזה מתרומה של גוי זה מותר?
תשובה:
שלום וברכה
ככל שאין אפילו סכנת אבר לא ראיתי מי שהקל בזה. הגרש"ז אויערבך (נשמת אברהם יו"ד סי' שמט) התיר רק לצורך פיקוח נפש [אלא שחידש שבזמן מלחמה שמצוי מאוד שיהיו הרבה פצועים שיזדקקו לכך, גם אם אין עתה חולה לפנינו מותר ליטול ממנו עור, ולא חוששים להנאה ממת ואף לא לניוול מת]. בשו"ת שרידי אש ח"ב סי' צג דן בדברי הגרא"י אונטרמן שהתיר גם באופן שיש סכנת אבר בלבד, מכמה טעמים, שיש אומרים שהנאה מעור מת אסורה רק מדרבנן, ומשום שעתה שהעור מתחבר לאדם הוא נעשה כגוף חי, ודחה ראיותיו, ומכל מקום הסתייג וכתב שהמיקל יש לו על מי לסמוך.
