שאלה:
כללים במדרשים חלוקים:
א.אם המדרש מביא כמה שיטות שסותרות אחת את השנייה כגון משה היה בן עשרים או בן ארבעים רק אחד מהשיטות היא הנכונה
ב.אם מדרש אחד מביא שיטה אחת ומדרש שני מביא שיטה אחרת שסותרת את השיטה הראשונה רק אחת השיטות היא הנכונה
מה אתם אומרים על זה?
תשובה:
בכל הנודע לנתונים מציאותיים, בן כמה היה משה, ניתן להניח שרק שיטה אחת היא הנכונה… אבל כאשר מדובר במחלוקת הלכתית ושיטות שונות בהלכה או בביאור פסוקים, יש לנו את הכלל של אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כלומר הכל אמת גם אם ההלכה כאחד הצדדים, ראה בענין זה הרבה תשובות באתר לפי החיפוש אלו ואלו דברי אלוקים.
שלום לכב' הרב
המקובל לומר שכל השיטות אמת ב"ש זה גבורה וב"ה זה חסד וכן כל מ"ד אמר לפי שורש נשמתו.
בודאי שבהנ"ל יש בחינה מסוימת, אבל זה לא נשמע פשט, זה אולי נכון ע"פ סוד, אבל זה מתאים ליחידים, ואין זה פוטר מלפטור את הדילמה על פי פשוטו.
בשורות הבאות אנסה לבאר את העניין ע"פ פשט:
זה יהיה לא הגון לומר שאביי שהתווכח עם רבא והאמין בכל ליבו שדברי רבא הם טעות מוחלטת לבוא אחריהם ולהיות "נחמד" ולומר שניכם צודקים, זה באיזשהו מקום אומר שלא לוקחים ברצינות את הוויכוח, הרי שתי החכמים התווכחו באמת, ובאים אנחנו ואומרים שאין מקום בכלל לוויכוח אלא כל אחד אומר לפי שורש נשמתו ושניהם אמת, אם אביי היה שומע את זה הוא היה שואל את עצמו בשביל מה עמלתי התאמצתי וניסיתי לשכנע, בשביל שיגידו שאין וויכוח? שאתה אמרת כך כי זה האמת שלך ורבא אמר אחרת כי זה האמת שלו?!
ובכלל, כל מי שלומד גמ' רואה שהאווירה שונה לחלוטין, ביטויים כסגנון רח"ל מהאי דעתא שכיחים מאש בש"ס, זאת אומרת שכל צד לא רואה בצד השני אלא אסון, ולא מסתבר שאותו אמורא לא ידע שאלו ואלו דברי אלוקים חיים.
האיר עינינו רש"י במסכת כתובות רש"י בעניין זה וזה לשונו, אלו ואלו דברי אלקים חיים הם זימנין דשייך האי טעמא וזימנין דשייך האי טעמא שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים בשינוי מועט. דהיינו במקרה הספציפי הנידון, לא אומרים אלו ואלו דא"ח, אלא או זה או זה, אבל גם בצד השני יש גרעין של אמת שיתקיים להלכה בסיטואציה שונה, דו"ק.
דרך אגב אם הרב מקבל מבחינה השקפתית שיתכן שמ"ד מסוים טועה במחלוקת במציאות, מה אכפל לו לומר את זה גם במחלוקת דינית? הרי יש מצב שמי מרבותינו טעה, אז גם בעניין הלכתי אפשר לומר את זה?
אמנם לפי רש"י הנ"ל גם במדרשים הנחלקים נאמר אלו ואלו דא"ח, כי אלו ואלו דא"ח לא אומר ששניהם צודקים אלא שבכל שיטה יש גרעין אמת שאפשר ללמוד ממנו למקרים אחרים שאז האמת שבצד זה יבוא לידי ביטוי, כנ"ל במדרשי חז"ל שעיקר מטרתם ללמד מוסר השכל למי שיודע להבין אותם, כפי שמאריכים בעלי המחשבה מהר"ל רמח"ל בן יהוידע ועוד, ולכן ויכוח בחז"ל אם נשות ישראל במצרים ילדו בכרס אחד ששה או שישים או שתים עשרה אני מאמין שכל שיטה מבוססת על רעיון מסוים שבא ללמד אותנו אורחות חיים (אני בעוניי לא יודע מה זה בא ללמד, אבל היו מאורי האומה שידעו לפרש דברי חז"ל) ולכן גם אם רק צד אחד צודק במציאות, גם צד אחר יש בו מסר שצריך ללמוד ממנו.
השאר תגובה