שאלה:
אבל בתוך שנה לאביו יכול לשפץ חלק מביתו, כדי שיוכל לקבל את בניו ונכדיו (בפרט בזמן נגיף הקורונה ללא סכנה).
השיפוץ היה מתוכנן לפני פטירת אביו
תשובה:
המנהג שלא לעשות שיפוצים שאינם נצרכים לעצם המגורים בשנת אבל, והדבר קל וחומר מבגד חדש שאסור ללבוש, ולכן החלפת הרצפות, אין זה נצרך למגורים ואינו אלא ליופי, יש להמנע. כמובן שאם השירותים במצב המחייב שיפוץ לצורך השימוש התקין בהם – מותר, וכן כל דבר אחר שיאפשר אירוח של המשפחה אפשרי [במקרה כזה יש להקל בכל מה שאם לא תעשה יגרם נזק מחלוקת העבודה לזמנים שונים].
מקורות:
הפוסקים דימו דינים אלו למה שנתבאר בסי’ תקנ”א לענין אבילות בתשעת הימים, וכשם ששם נפסק שאסור לשפץ שלא לצורך מגורים, כך יש לנהוג באבילות, ועי’ בשו”ת נשמת ישראל חלק ב’ עמוד תמח שהביא כמה פרטים בדין זה.
וכאמור הדין בזה הוא שווה לדיני בניה בתשעת הימים ואביא לך כאן מספר הלכות שנאמרו בבניה בתשעת הימים:
משנכנס אב ממעטין בבנין של שמחה, והיינו שאין לבנות בית חתנות לבנו. והיינו הבונה חופה מיוחדת לצורך הכנסת בנו לחופה זו וכיוצא בזה. ועל כן אלו המעטרים את חופת ילדיהם בציורים ופרחים וכיו"ב, אין להם להכין דברים אלו בתשעת הימים, ויעשוהו לאחר תשעה באב. ואם החתונה ביום עשירי באב בערב, יעסקו בזה מחצות היום ביום עשירי, ובשעת הדחק יש להקל ממוצאי תשעה באב. נהגו להחמיר שלא לבנות בית חתנות לבנו, אף כשבנו נושא אשה פעם ראשונה, וכן נהגו להחמיר שלא לצייר ולפאר את מקום החופה בזמן תשעת הימים.
בניה לצורך מגורים מותר לבנות. ולכן מותר לשפץ דירה, [אפילו דירה כזו שמייעדים לזוג צעיר שמתחתנים לאחר תשעה באב], ואין בזה כללי הדין של בניה של שמחה. וכן כל בניה ותוספת בניה שזקוק לה שנתרחבו דיוריו.
לכתחילה לא ממולץ להתחיל להתעסק בבניה גם כשהיא לצורך מגורים בתשעת הימים.
אסור להתעסק בהרחבת דירה או בתוספת בניה שיפוץ וכדו', (אם אין לו צורך מחמת שדירתו קטנה או שיש לו תקלה בדירתו), מאחר ואינו עושה זאת אלא לצורך הרווחה בלבד. ועיין להלן).
כאשר יש חשש, שלאחר התענית לא ימצא פועל שעובד טוב, כמו הפועל הנכרי שעובד כעת, והפועל לא ירצה לחזור אליו, או שיבקש תוספת במחיר, יעשה שאלת חכם ((מד' המ"ב שכתב דאם יכול לפייסו בדבר מועט אין ראיה דהרי מיירי בקבלן "דעביד אדעתיה דנפשיה" משאם כן בשכיר שעביד אדעתיה דבעה"ב והרי לבעה"ב אסור לעשות כן ומ"מ יש בזה כמה צדדים שהרי לד' הב"י בד' הרי"ף ועוד דאינו מעיקר הדין אלא ממילי דחסידות והגם דבשו"ע הביא דין זה אולם לא כתב זאת בלשון איסור גמור ויש כמה צדדים בזה להקל והכל לפי ראות עיני המורה ואין להורות קולא בעצמו וע"ז כתבו הראשונים כבר דזה נכלל בכל המתאבל וכו' זוכה ורואה בבנינה וכשאינו מתאבל וכו' וע"כ אין להקל בזה בלא הוראת חכם בשום אופן.)).
מותר לתכנן את הבניה, כגון אדריכליות, עיצוב פנים וכד', בתשעת הימים, כיון שלא עוסק בבניה עצמה.
כשם שבניה של הרווחה אסורה, כמו כן אין לסייד או לצבוע את הבית, אם אינו עושה כן אלא לתוספת יופי, אך אם נתלכלכו לו קירות ביתו או שישנה שם רטיבות מותר לצבוע ((בדרך כלל כל ציור וסיוד הוא מחמת הרווחה דאין בזה חסרון להיות בדירה לא מסוידת אולם בוודאי כשזה נתטנף שמותר. וכ"ש כשנתרטבו קירות ביתו מחמת רטיבות של נזילת מים שהוא צורך גדול.)). ויש שכתב שנכון שלא לצייר ביתו כל ימי בין המצרים.
אין להדביק טפטים על הכתלים בתשעת הימים, ואם התחיל מלפני ראש חודש אב יכול לגמור עד שבוע שחל בו תשעה באב.
לכתחילה, יש להימנע מלקנות או להרכיב בין ארונות קיר הקבועות בדירה ובין ארונות רגילים לבגדים או ספרים וכד', על אף שמעיקר הדין מותר לעשות כן אף אם עושה כן רק לרווחה. אך ארונות שהם לקישוט כויטרינה וכד' אין לעשות כלל.
כמו כן מותר להתקין סורגים בין אם עושה זאת לצורך מניעת גניבה, ובין אם עושה כן לצורך אחר.
אין לטעת אילנות לצורך נוי או לריח וליפות את חצרו וגינתו, משום שהיא נטיעה של שמחה.
מותר לטפל בגינה קיימת להשקות ולזבל ולגזום ענפי אילן וכד' שאין זה אלא קיום ולא נטיעה של שמחה ((ואין זה דין כחוה"מ שהוא איסור "נוטע" משאם כן כאן שהוא משום מעשה של שמחה ושמירת הקיים אין בו משום שמחה.)).
