שאלה:
בסימן שכא בשולחן ערוך סעיף יב אומר הש"ע: המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן. והרמ"א מדייק ומוסיף וכל זה לא מיירי אלא בחותך ומניח אבל אם לאכלו מיד — הכל שרי, מידי דהוי אבורר לאכול מיד דשרי (תשובת הרשב"א והר"ן פרק כלל גדול) כדלעיל סימן שי"ט.
שאלתי היא : מה לדעת הש"ע בענין לאלתר , טוחן לאלתר יהיה מותר? ואם כן מדוע הוא אינו כותב זאת במפורש כמו שהוא כתב זאת כאחד התנאים בשיט הלכות בורר .
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
ראשית יש לציין שגם הרמ"א לא דיבר על טוחן ממש, באופן שאנשים רגילים לעשות לזמן רב, אלא על קציצת ירק דק כמו לסלט ירקות, שזו דרך אכילה ולכן אם עושה לאלתר מותר.
דעת השו"ע בזה ידועה כפי שהביא בבית יוסף שם ומיד נעתיקו, שמותר מעיקר הדין אבל לכתחילה יש לחתוך מעט יותר גדול ממה שעושה ביום חול שיהיה ניכר שהוא דרך אכילה ולא טחינה, וכך המנהג לחתוך גם בסמוך לסעודה גדול מעט מהרגיל.
מקורות:
בית יוסף אורח חיים סימן שכא
הרשב"א כתב בתשובה (ח"ד סי' עה) דהא דפרים סילקא דוקא במחתך כדי לאכול למחר או אף לבו ביום ולאחר שעה לפי שדרך סילקא לחתכו דק דק בשעת בישולו וכל שדרכו בכך ומניחו לאחר שעה [חייב] הא לאכלו מיד שרינן שלא אסרו על האדם לאכול מאכלו חתיכות גדולות או קטנות וכדאמרינן בפרק כלל גדול (עד.) היו לפניו שני מינין בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת דאלמא כל שאוכל מיד כדרך שבני אדם אוכלין אף על פי שיש באותו צד בעצמו חיוב חטאת כשמניח לאחר זמן ואף לבו ביום מותר עכ"ל וכתבה הר"ן בפרק כלל גדול (לב. ד"ה אמר רב פפא) וכבר ביארתי בסימן שי"ט (פה: ד"ה הבורר) שיעור לאלתר האמור גבי בורר ואוכל לאלתר. נמצינו למדין דמותר לחתוך בשבת קיבוץ ירקות שקורין אינשלאד"ה והוא שיאכל לאלתר לדברי הרשב"א ואפילו אם אחד מחתך לצורך כל בני הסעודה שרי שהרי התוספות (עד. ד"ה בורר) פירשו בורר ומניח דהיינו בורר לצורך אחרים ומשמע דליכא מאן דפליג עליה דהרשב"א בהא דהא שפיר מייתי ראיה מההיא דבורר ובלאו הכי לדברי התוספות פשיטא דכל שאר ירקי בר מסילקא שרו ולפירוש רבינו חננאל והרא"ש אפילו סילקא נמי שרי ולדברי הרמב"ם כל היכא שאינו מחתך כדי לבשל פטור ואפשר דמישרי נמי שרי לכתחלה ולדברי רשב"ם ורא"ם דלא חילקו בכך איכא למימר דלא מיתסר אלא במחתך כדי לאכול אחר שעה אבל מחתך כדי לאכול מיד שרי כדאשכחן בבורר ועוד דפרים סילקא משמע שמחתכו לחתיכות דקות ביותר וכדדייק לישנא דרש"י ולישנא דהרמב"ם ומפורש בדברי התוספות ואינשאלד"ה אין דרך לחתכה לחתיכות כל כך דקות הילכך נראה דלכולי עלמא שרי. ומכל מקום נכון הדבר להזהיר שיחתכום לחתיכות גדולות קצת ושיאכלו לאלתר וכל כהאי גוונא נראה דלית ביה בית מיחוש לדברי הכל:
