שאלה:
א) ידוע הרי (וכפי שירמיהו אמר לחנניה) שנבואה לטובה לא משתנה גם במקרה שהאדם איבד את זכותו. מה אם כן הפירוש שבחטא המרגלים הקב"ה אומר "אם אתם תבואו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה" משמע שבשונה מההבטחה לאבות הקדושים שזרעם ינחל את הארץ וניתן אכן לדחות זאת הלאה, הרי שבקשר לאותו דור השבועה היתה שהם יבואו ואיך א"כ זה יתבטל?
ב) כשהקב"ה אמר למשה ואהרן במעשה קרח "הבדלו מתוך העדה הזאת" וכן לאחר מכן "הרמו מתוך העדה הזאת" נפלו על פניהם במקום לעזוב את המקום – מדוע אין זה משום נביא שעובר על דברי עצמו?
תשובה:
שלום וברכה
א. לא הבנתי היכן ראית בהטחה לאבות שדוקא אותו דור יכנסו לארץ ולא זרעם?
ב. הם לא עברו על הנבואה, רק התפללו לבטל רוע הגזירה. כל עוד הם נופלים על פניהם הם בלאו הכי לא מעורבים בעם.
להבנתי היו כאן שני שבועות לאבות אכן הובטח שזרעם יבא אך להם הובטח שהם יהיו אלו שיכנסו (גם בפסוק זה "לשכן אתכם בה" וגם במצרים "והבאתי אתכם")
"אתכם" הכוונה את העם, לא כל איש ואיש מסויים.
השאר תגובה