שאלה:
שכחתי לברך ברכת העומר אתמול. עדיין לפני הזמן של רבינו תם ואני תמיד הולך לפי שיטתו.
האם אני עדיין יכול לברך את היום של אתמול?
תשובה:
שלום וברכה
רוב המחמירים כשיטת רבינו תם, זה רק לחומרא ולא לקולא, ונוקטים העיקר לדינא כשיטת הגאונים, ואם גם אצלך זה כך, בודאי אין להקל לסמוך על שיטתו לקולא לברך הלאה. אבל אם אצלך זה משום שאצל בני קהילתך העיקר כשיטת רבינו תם, רק אדרבה לחומרא משום קדושת שבת וכדומה אתה מחמיר גם כמו הגאונים, אזי אכן אפשר לסמוך על שיטתו מן הסתם לכל הפחות כספק ולהמשיך לספור בברכה, והוא עוד יותר טוב ממה שכתבו הפוסקים לגבי בין השמשות, שכידוע נחלקו בזה הפוסקים כמבוא בשערי תשובה בסי' תפט, אם ניתן לומר ספק ספקא ולהמשיך למחרת בברכה.
מקורות:
ראשית יש להקדים את יחסם של גדולי הדורות לשיטת רבינו תם בענין זה, בספר משנת הכתובה ח"א פרק לד עסק הרבה בנידון זה, וכך כתב:
מנהג קהילות ספרד מאז ומתמיד היה כשיטת הגאונים ודלא כרבינו תם, וכפי המבואר בערך לחם למהריק"ש (או"ח סי' רסא סעי' ב), וכ"כ בשו"ת מהר"י פראג'י (סי' מו) בשם בעל הגינת ורדים: "עינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש לרבינו תם" [וראה שם סי' מז, שאף שמאריך להוכיח כדעת רבינו תם וכנגד המנהג הרווח, הוסיף: "ומה אעשה שאפי' נוות ביתי אינה שומעת לי בזה, שאומרת אני עושה כדרך שעושים כל היהודים]. וכ"כ בברכי יוסף (או"ח שם ס"ק א) ובמחזיק ברכה שם (אות ב) בשם הבתי כהונה, דכבר פשטה הוראה בכל תפוצות ישראל שלא כרבינו תם, וכ"כ בס' גט מקושר (דף קח) דלא שמענו שנהגו כשיטת רבינו תם אלא יחידי סגולה, וראה שו"ת זבחי צדק (יו"ד סי' יז), שכן הוא מנהג מרוקו מקדמת דנא.
ואע"פ שבשו"ע (או"ח סי' רסא סעי' ב) פסק כרבינו תם, מכל מקום לא נתקבלו דבריו בקהילות הספרדים אפילו בארץ ישראל מקום מושבו, וכמבואר בס' ארץ חיים (להגר"ח סתהון, או"ח שם), שו"ת רב פעלים (ח"ב סי' יט), כף החיים (סי' רסא ס"ק א, וסי' רצג ס"ק ה), וראה מחזיק ברכה שם שתמה היאך נתעלם השו"ע מהמנהג הרווח בארץ ישראל בימיו ולא ציינו אפי' ברמז.
כמו כן, אע"פ שמנהג רבים מבני אשכנז היה להחמיר כדעת רבינו תם וכפי שיבואר בסמוך, מחדשי הישוב בארץ הקודש שמבני אשכנז קיבלו עליהם בענין זה את מנהג ארץ ישראל לסמוך להקל בזמן מוצאי שבת כשיטת הגאונים, וכפי שהובא בשו"ת פרי יצחק (ח"ב קו"א לסי' ט) בשם מהר"י מאלצן. וכנראה שעיקר טעמם בכך הוא משום שרובם היו מתלמידי הגר"א שפסק כגאונים, או מתלמידי תלמידיו של הבעש"ט שנסמכו בזה על הוראת בעל השו"ע הרב בסידורו (סדר הכנסת השבת) שפסק אף הוא כשיטה זו. מלבד זאת, באותם ימים היו בני הישוב האשכנזי מיעוט קטן בארץ הקודש, ובענינים מסוימים קיבלו עליהם את מנהג בני ספרד.
טעם נוסף י"ל בזה, ע"פ מש"כ בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' סב), שכחמישים דק' לאחר השקיעה בעיר ניו יורק החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק' לאחר השקיעה, ובארץ ישראל החושך מקדים לבוא עוד יותר, שכן העיר ניו יורק צפונית בהרבה מארץ ישראל. וכבר נודע בשם החזו"א, שבארץ ישראל כארבעים דק' לאחר השקיעה החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק' לאחר השקיעה.
על אופן היחס למנהג קהילות אשכנז להחמיר כרבינו תם רבו הדעות: בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' כג) מביא בשם הדברי יחזקאל משינאווא שאמר בשם רבו הגר"ש מבעלז, שהואיל ופלוגתא רבתי יש בנידון זה לא יתכן להכריעו עד קץ הימים, ודינו ככל ספק דאיסורא דבדאורייתא יש להחמיר ובדרבנן ניתן להקל. ולדבריו אלו ודאי מנהג קבוע הוא ואינו בתורת חומרא בעלמא. כמו כן נראה בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' קיד) שכתב, ששבעים פוסקים נקטו כרבינו תם וכן הוא העיקר לדינא. ועי"ש שהאריך להזהיר שם דבמקום קהילתו מנהג קבוע הוא להחמיר כרבינו תם וממילא אף הבא לשם חייב לנהוג בחומרי אותו המקום, וכ"ש למי שנמנה על צאצאי חסידי צאנז שנהגו בכך מעולם וקבלת האבות מחייבת את הבנים כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' ריד), וע"ע מש"כ בזה בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' קמט), ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' קמב). כמו כן ראה שו"ת חתם סופר או"ח סי' פ, שכתב שמנהגם היה לנהוג כרבינו תם אף לקולא, ולדבריו יש למול תינוק כזה בשבת.
אולם רבים מבני ארץ ישראל המקפידים להחמיר בצאת השבת כרבינו תם, אינם נוהגים כן אלא בתורת חומרא בעלמא, ובפרט למש"נ שהמנהג הרווח בארץ ישראל היה כשיטת הגאונים. וכן מטו משמייהו דהגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, דאע"פ שבכל השנה ראוי להחמיר בצאת השבת כרבינו תם, במוצאי שבת של חנוכה יש להקדים את ההדלקה כפי זמן צאת השבת לדעת הגאונים [אכן, מנהג החסידים שאינם מדליקים בחוץ, שלא להקפיד כ"כ על ההדלקה בזמן, וכבר האריכו בענין זה גדולי זמנינו].
למיטב ידיעתי, גם אלו מקהילות החסידים הנוהגים כרבינו תם אינם נוהגים כך אלא לחומרא [ידוע שהגאון מסטמר זיע"א היה מנושאי דגלו של רבינו תם בענין זה, ויש שהלעיזו עליו שנסע ברכב בזמן הסמוך לשקיעה ראשונה בערב שבת, ועדות זו הוכחשה מכל וכל, ואין ספק שנהג לחומרא כשני הצדדים. טעות זו נובעת מכך שלענין זמני התפילה הקילו רבים מבני קהילות החסידים לנהוג כרבינו תם אף לקולא ומתפללים מנחה לאחר צאת הכוכבים של הגאונים. ואף שמצינו לחתם סופר שנהג כרבינו תם לקולא, כמדומה שכיום לא נוהגים כדבריו בשום מקום.
