שלום ויישר כח גדול!, רציתי בבקשה לשאול, אמא שלי הכינה פשטידות מתפוחים מבריקים מחו"ל,ואמנם קילפה אותם באופן כללי, אבל לא לגמרי [נשארו הרבה חתיכות 'פה ושם' של קליפות], כי היא לא היתה מודעת לבעיה שיש בציפוי. האם עדיף [עכ"פ לעצמי] להימנע מלאכול מפשטידה זו? [התפוחים נחתכים בבלנדר לרצועות, ולא מרוסקים לגמרי, אבל מצד שני זה לא בקלות להבחין בפשטידה לאחר אפייתה בחלקים הבעייתיים. שוב תודה רבה ופסח כשר ושמח! תזכו למצוות!.
תשובה:
יש מקום להחמיר אף שהמיקל יש לו על מה לסמוך.
תפוחי העץ הללו נמרחים בדרך כלל בדונג “שאלק” המתמצה מן הדבורים, ולגביו נחלקו הדעות אם דינו כשרץ או שהוא בעצם בא מהפרחים אותם מוצצות הדבורים בדומה לדבש, ראה מאמר מקיף בענין זה מהרב יהודה שרשבסקי בקובץ בית הלל חלק ו’, שם הוא מציין שהגר”מ פיינשטין צידד להקל בזה, ואחת מסיבותיו, שהדונג הזה כלל אינו מתעכל בגוף האדם ואינו נחשב כאוכל, ההתייחסות אליו הוא כאל ציפוי לאוכל ולא כדבר מאכל בפני עצמו, וכן צידד שם שדינו כדבש, וכן נטה להתיר הגרש”ז אויערבך, אולם הגרי”ש אלישיב נטה לאסור, והביא שכמה ממערכות הכשרות אסרו זאת בשימוש, ביניהם רבנות ירושלים. אני מניח שעיקר החשש הוא מהדונג הזה שהוראת הפוסקים לקולפו מחמת הספקות שבדינו.
תודה על התשובה המהירה!,
האם יש לדון להקל מצד ביטול ברוב כי אולי זה נחשב תערובת כי לא קל למצוא את הקליפות לאחר האפייה כשהכל מתערבב והצבע משתנה?
חשבתי על נושא הביטול, אבל כתבת בשאלה בהדגשה שלא שייך ביטול כח זה לא מרוסק וניכר הקליפות.
השאר תגובה