בעניין תשובתכם גבי נדרי איסור
בראשית דברי הודה לכם מעומק הלב על כך שאתם עונים לכל שואל, בטוב טעם, ובזריזות, שכרכם הרבה מאוד וזכות זו תעמוד לכם לעד אמן.
ראיתי תשובות שלכם באתר על שאלות "נדרתי לא להוציא ז"ל, מה עלי לעשות" ועניתם שאין על זה התרה ע"פ דברי השו"ע בסימן רכ"ח סעיף ט"ו ומ"מ סיכמתם להלכה שיעשה התרה (כי יש בזה מחלוק'). [ומ"מ ימשיך להיזהר בנדרו, מלבד האיסור עצמו]
יש לי על זה שתי הערות שמציקות לי כבר תקופה [האחת בעייה בהבנת השו"ע הנ"ל. והשנייה על עצם התשובה שעניתם לאותם ששאלו (היו כמה כאלו)]
א- דברי השו"ע צריכים לי עיון טובא, שהרי בגמ' במכות כ"ב ע"א מופרש בגמ' שאדם שנשבע לא לחרוש ביום טוב "אין שבועתו חלה" משום שמושבע ועומד מהר סיני. ובראשנים נחלקו האם הנ"ל פטור רק מקורבן או פטור גם ממלקות (דעת הרמב"ן במלחמות בסוף פ"ג דשבעות, וכן הרא"ש ח' ע"א בנדרים וכן הריטב"א והמאירי, סוברים שפטור גם ממלקות. ברם דעת בעל המאור בשבועות (שם) והר"ן בנדרים (שם) סוברים שאומנם פטור מקורבן אך חייב מלקות) אך מבואר בדברי החולקים שכ"ז רק בנשבע "לקיים מצוות עשה" אם חלה השבועה או לא, אך במי שנשבע "לא לעבור איסור של לא תעשה" לכו"ע אינו לוקה "דאין איסור חל איסור". וא"כ צ"ע (לי) דברי השו"ע שכתב שעל נדרי איסור אין התרה.
ב- בעצם התשובה שלכם לעד"נ שמלבד הערה הנ"ל. בעצם הנדר הנ"ל בכלל לא חל, בהיות והוא נדר בלשון "שלא להוציא" אין זה נדר כלל!! כי בעניין בנדר "איסור חפצא" ובלשונו הוא דיבר על הגברא. ומיירי הכא בנדר ולא בשבועה.
[אלא א"כ הוא אמר "קונם גופי מהוצאת ז"ל" ואז באמת הוא אסר חפצא, ואני לא מאמין שהשואלים באמת אמרו לשון כזו]
