הסכם יששכר וזבולון שלא הותנה שלא יגרע שכרו של הלומד

שאלה:

כשלא נכתב במפורש בחוזה שאין הלומד מפסיד כלום והתורם מקבל שכר כלומר ששניהם מרוויחים האם זה מעכב או מספיק שכונות הלומד לזה בלי שכתוב בחוזה כוונת התורם על דעת התורם. בברכה

תשובה:

שלום וברכה,

נחלקו הפוסקים בהסכם יששכר זבולון נגרע מחלקו של הלומד או שלא נגרע מחלקו של הלומד. והמיקל יש לו על מה לסמוך. ואם מתנה בהסכם שההסכם חל באופן שלא מגרע חלקו, לכו"ע לא יגרע חלקו. אבל אם לא התנה זאת הרי זה תלוי באשלי רברבא, ולא מועיל כוונתו של הלומד בזה.

בהצלחה.

מקורות:

ציטוט מתוך הספר תשובות והנהגות כרך ה סימן רפז:

בעיקר השאלה האם מפסיד מחלקו בעולם הבא בהסכם זה, הנה, ב"אור החיים" ר"פ כי תשא כתב שלא נגרע להלומד בזה מאומה. וכן החיד"א בספרו "ראש דוד" (פרשת משפטים) כתב שמקבל שכרו בשלימות ולא נגרע. וזהו דעת א"ז ה"הפלאה" (ב"פיתחא זעירא" לכתובות מ"ג) שאין גורעים משכר הלומד לזכות תומכו. וכן ב"חינוך" (מצוה ר"נ) כתב שהמרחם על ת"ח ירוחם מן השמים ומקבל חלק בחלק, ומשמע שאין זה בגדר עסק, אלא שהת"ח מקבל כל השכר, והנותן זוכה מן השמים. ומפורש כן ב"חידושי הרי"ם" על יו"ד (רמ"ח) שלא נחסר כלום מחלק יששכר. והגאון רבי אלעזר שך זצ"ל (ב"מכתבים ומאמרים" חלק שלישי עמוד ע"ו) מסיים, כבר נהגו גדולים וגאונים בזה לעשות כמו יששכר וזבולון עם אנשים נדיבים שהיכולת בידם להחזיק למי שתורתו אומנתו, ונותנים לו כדי פרנסתו שיהא יכול ללמוד בלי דאגת פרנסה, ובתוכם עשה כן דודי הגאון מרן רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ואין ספק שלא יחסר להלומד כלום, רק יתוסף שכר להמחזיק אותו עכ"ל. 

אמנם מאידך גיסא, יש גאוני עולם שפסקו שגורעים מחלקו, דהנה ברמ"א (ר"ס רמ"ו) כתב "ויכול אדם להתנות עם חבירו, שהוא יעסוק בתורה, והוא ימציא לו פרנסה, ויחלק עמו בשכר", ופירש הש"ך, ד"שכר תורה ושכר מה שירויח זה, יהיה בין שניהם יחד". ובכ"י "אור חדש" (מהגר"ש מלצאן) מביא מרבינו הגר"א, שמותר לקבל פרס מאחר וליתן לו חלק מלימודו שילמד אח"כ יותר (והיינו מה שלומד בזמן שהיה צריך לצאת לפרנסתו) שליש או רבע או מחצה, אבל צריך שישייר לעצמו לכל הפחות שש שעות, ומבואר מזה שאכן נגרע משכר הלומד לזכות תומכו. וכעין זה איתא ב"שאילתות" מהגר"ח מוולאז'ין. וכן ב"משיב דבר" מהנצי"ב (ח"ג סימן י"ד) כתב שנגרע בזה משכר הלומד. וכן ב"משך חכמה" פירש "ויהי למס עובד" היינו שנותן מס משכר תורתו לזבולון. 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לסוברים שנגרע מחלקו של הלומד מה יועיל לכתוב בהסכם שלא נגרע חלקו הרי זה מהות ההסכם שיתחלקו בלימוד. ואם מתנה שלא יגרע חלקו לכאורה לא מועיל ואף שכל תנאי שבממון תנאו קיים.זה יועיל מטעם שמסייע ביד הלומד שזכותו רבה אך כדי להיחשב כיששכר וזבולון אי אפשר להיחשב ללא חלוקה בזכות הלומד לידיעה הסוברת שנגרע מסכות הלומד.
    בברכה רבה

  2. יוצא לפ"ז לכאורא שאם לא התנו כלום אזי תמיד זבולון יקבל ובקשר לישכר נתון למחלוקת אם יגרע חלקו או לא, ולעומת זאת במידה וכן התנו הרי שלישכר ודאי לא יגרע ובקשר לזבולון זה נתון למחלוקת

  3. ההסכם מועיל כדת וכדין, ומתנה שלפי אותם שיטות ההסכם יהיה באופן שלא יגרע חלקו, ואז זבולון יהיה כמחזיק תורה. ולפי שאר השיטות יש בזה שותפות מושלמת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל