שאלה:
חלמתי שהחלטתי יותר לא להתענות מעבר לששת התעניות. אני זוכר בבירור שהיתה כזאת החלטה אלא שישנם שני דברים לא ברורים לי. האם זאת היתה רק גמירות-דעת או שגם הוצאתי בשפתי וכן האם זאת היתה רק החלטה או בלשון נדר
תשובה:
באופן כללי אמרו שנדר בחלום צריך התרה שמא הוציא בפיו, אבל כאן זה הרי ספק ספקא… אתה כלל לא בטוח שחלמת שנדרת… אין צורך לעשות התרה.
שלום וברכה לרב המשיב.
לכאורה, ע"פ דברי הרב שההתרה היא מחשש "שמא הוציא מפיו" יש לדון האם זה באמת נחשב לס"ס. ועל כך צריך לדון בגדר של "נדר בחלום".
האם בכל נדר בחלום הוי ספיקא או הויא חזקה. אי אמרינן דהוי "דלמא" הוציא בשפתיו או שמא "חזקא" הוציא בשפתיו.
אם זה חזקה, ברור שלא שייך כאן ס"ס. זה רק ספק א' האם היה זה בלשון נדר. ואפילו את"ל דהויא ספק עדיין יש לדון אפשר שהספק הראשון קיים בכל נדר והוי מחייב כאילו היה וודאי. ושוב הדרינן לחדא ספיקא.
ומדי דברי בו התקשתי מה בכלל המקור לחייב? הרי ברור שאדם בשנתו אינו בכלל "האדם בשבועה"!
אינני חושב שיש צד שזה דין ודאי. לגבי שאלתך האחרונה מסתבר שהחשש הוא שמא התעורר ונשבע ונראה לו שזה היה רק חלום.
השאר תגובה