שאלה:
פסיקה ידועה של רבי חנינא בן דוסא?
תשובה:
משנה מסכת ברכות פרק ה
משנה ה
[*] המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף:
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כב
רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת שנאמר ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קי"א י'):
ועכשיו פרויקט… אני מעתיק לך כלשון הגמרא בארמית, ועייני עד שתתרגמי סיפורים נפלאים אלו:
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כה עמוד א
חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא, אמר לה: בתי למאי עציבת? – אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. – אמר לה: בתי, מאי אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא: היה דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה. רבי חנינא בן דוסא הוו ליה הנך עיזי, אמרו ליה: קא מפסדן. אמר: אי קא מפסדן – ניכלינהו דובי, ואי לא – כל חדא וחדא תיתי לאורתא דובא בקרנייהו. לאורתא אייתי כל חדא וחדא דובא בקרנייהו. הוה ליה ההיא שיבבתא דקא בניא ביתא. ולא מטו כשורי. אתיא לקמיה, אמרה ליה: בניתי ביתי ולא קמטו כשוראי! – אמר לה: מה שמך? אמרה ליה: איכו. – אמר: איכו נימטו כשוריך. תנא: הגיעו, עד שיצאו אמה לכאן ואמה לכאן. ויש אומרין: סניפין עשאום.
