כוס זכוכית המיוחדת לבשרי ששהתה בכיור חלבי – לדעת האשכנזים

שאלה:

שלום הרב, יש לנו כוס זכוכית המיוחדת לארוחה בשרית, שמנו לב שהכוס הונחה בכיור החלבי ושפכנו שם בכיור כל מיני מאכלים שחלקם היו רותחים ואני חושב שנשפכו שם גם מאכלי חלב(אינם רותחים כגון מטרנה חלבית). האם צריך להכשיר הכלי ואם כן האם בעירוי או שיש להגעיל את הכוס? בברכה האם

תשובה:

שלום וברכה

אם אתם ספרדים ומדובר באמת בכלי זכוכית ולא חרסינה, אין צורך בהכשרה, אבל אם אתם אשכנזים יש צורך להכשיר, יתכן שהיה חלב על הכוס ועירית עליו מים רותחים לפי דבריך.

כלי זכוכית ניתן להכשיר על ידי הגעלה, לקחים סיר שלא היה בשימוש 24 שעות וממלאיןם במים, מניחים על האש, וכשהמים מבעבעים בעוד האש דולקת תחתיו מטבילים שם את הכלים כשהם נקיים ולא שלא היו בשימוש חם 2 שעות, משהים מעט מוציאים ורוחצים במי ברז, ואז מייחדים אותם לחלב או בשר.

כלי חרסינה לא ניתן להכשיר ויש לזרוק [כלי חרסינה גם לספרדים יש לייחד לשימוש במין אחד בלבד.

בהצלחה רבה מאוד!

מקורות:

דעת השו”ע או”ח סי’ תנא סעי’ כו שכלי זכוכית אינם בולעים ואינם טעונים הגעלה וכך נהגו בני ספרד נוהגים על פי פסקיו, כמבואר בשו”ת ישכיל עבדי ח”ה יו”ד סי’ יג, ושו”ת יביע אומר ח”ד יו”ד סי’ ה, וראה שם שמקילים בזה אף לגבי פסח [אולם יש מבני ספרד שנהגו להחמיר בפסח למלאותם במים שלושה ימים ולהחליף את המים כל 24 שעות]. אולם, הרמ”א שם כתב שדינם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה. מנהג בני אשכנז להחמיר כמו הרמ”א בפסח, אולם לענין שאר איסורים מקילים שמועילה לכלים אלו הגעלה, כמבואר בשדי חמד אסיפת דינם מערכת ה, שו”ת ציץ אליעזר ח”ח סי’ כ, וע”ע במשנה ברורה סי’ תנא שם.