שאלה:
א' מהדברים שגדולי מחזירי בתשובה מציינים כהוחכה לאמיתת התורה הינה העובדה של שמירת המסורת איך שיהודים מכל העולם לאחר נתק של קרוב לאלפיים שנות גלות לכולם יש ס"ת א' תפילין א' וכו' אך המציאות בשטח למי שבקיא בזה הינה קצת שונה. בשורה התחתונה איך זה יתכן שיהיו חילוקים בין ספרי-תורה שונים? (המפורסם שבהם הינו "פצוע דכא/דכה" אך איננו היחידי) כמו גם רש"י במס' מקומות (תחילת תרומה זה א' מהם) מציין לכל מיני אותיות שאצלינו לא קיימים (ו' יתירה" במקום האמור)
תשובה:
שלום וברכה
כל השינויים שקיימים בספרי התורה הם מספר מועט מאוד של שינויים בחסרות ויתירות, כלומר בצורת הכתיבה ובאופן שאין בו שינוי משמעות כלל. כך שנכון הדבר שישלנו קושי מסויים במסורת ואין לנו הכרח שאנחנו מדייקים בחסרות ויתירות וענין זה כבר מבואר דבברי הרמ"א בכמה מקומות בהל' קריאת התורה, וזה אמנם משמעותי ביחס לכשרות הספרים, אבל בכל הנוגע לאמיתות התורה זה לא מערער בכהוא זה את התופעה המפליאה כיצד התכנים בצורתם המדוייקת ובסדרם מופיעים בכל ספרי התורה בכל הקהילות המרוחקות ביותר, תימן כמו בפולין וכו', כל הפסוקים באותו נוסח מדוייק זה מפליא ביותר!
ישר כחכם
ברשותכם, חדוד לשאלה.
האם הבטחת " כי לא תשכח" אמור רק לגבי הטקסט ולא לגבי המסורה (חסרות ויתרות)?
ודאי הכוונה היא לעצם מצוות התורה ולא לכתיבת הספר.
השאר תגובה