שאלה:
יש לי 2 שאלות א. אמי ז"ל נפטרה ביום כ"ו טבת ונקברה ביום כ"ט טבת. אני עדיין בשנת אבל. מתי לנהוג יארצייט בתום שנה הראשונה. ב. אבל בתוך י"ב חודש ומי שיש לו יארצייט בשבוע הבא כלומר שהוא צריך לגשת לעמוד במוצ"ש הקודם ליארצייט מי דוחה את מי. תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה
1. בענין זה נחלקו הדעות, ואם אפשר לעשות גם ביום הפטירה וגם ביום הקבורה וגם ביום הפטירה מה טוב, ואם לא, מה שתעשה יש לך על מי לסמוך.
2. כשלא מדובר ביום היארצייט עצמו ודאי האבל קודם. וכ"כ בשו"ת קנין תורה בהלכה ח"ב סי' צא.
מקורות:
1. לענין סיומה של השנה הראשונה נחלקו בזה הט”ז והש”ך בסי’ תב אם הולכים לפי יום הקבורה או יום הפטירה, והש”ך כתב שם שאם יש הפסק של ג’ ימים יעשו ביום הקבורה כדי שלא יהיו פחות ימי אבילות, והמשנה ברורה בביה”ל סי’ קל”ב כתב בפשיטות שהולכים לפי יום המיתה בכל גווני, וכן בסי’ תקס”ח ס”ק מ”ד. אמנם כתב שם שאם היה הפרש של כמה ימים בין הפטירה לקבורה יעשו יארצייט בשנה ראשונה גם ביום הקבורה, ובאגרות משה יו”ד ח”ג סי’ ק”ס כתב שמנהג העולם כשהיה ביום השלישי לעשות ביום הקבורה. אך במט”א כתב בשם כנסת יחזקאל סוף סימן מ”ד שלעולם הולכים אחר יום המיתה, וכן פסק המהרש”ם ח”ג סי’ ר”ב. אבל בשאר שנים לכל הדעות הקובע הוא יום הפטירה.
ומתי צריך להפסיק קדיש חודש לפני יום קבורה או לפני יום מיתה?
עוד שאלה איך לנהוג במקרה שיש אבל תוך י"ב חודש וצריך לדחותו האם לדחותו בשני ימים אלה או רק ביום אחד לפי הבחירה?
בהתאמה לסוף השנה, כל שיטה לפי דרכה.
מסתבר שרק באחד מהם.
השאר תגובה