שאלה:
שאלתי : אדם שקיבל היתר מאה רבנים ונשא אשה אחרת בנוסף לאשתו האם הוא חייב להתאבל על אשתו הראשונה?
תשובה:
שלום רב,
כתב הים של שלמה גיטין פ"ב סי' ד':
"מעשה בא לידי, באחד שהיה בקטט עם אשתו, והיה לו דעת ברור לגרשה, ובתוך אותו הקטט מתה, והוריתי לו שלא לישב ז' ימי אבילות, ושלא להתאבל עליה, והבאתי ראיה מדברי הרשב"ם, שפסק כך אפילו לענין ירושת הבעל שהוא דאורייתא, כגון לר' עקיבא בפ' ד' וה' (ב"ק מ"ב ע"ב) ולרשב"ג בפ' הכותב (כתובות פ"ו ע"ב) וכן הלכה, רק שרב פסק (שם) שהוא דרבנן והוי הפקעת ממון שלא כדין, אפילו הכי אמרינן כיון שנתן עיניו לגרשה חשבינן כאלו כבר גירשה, ונילף מיניה קל וחומר לענין אבילות, שהוא לכולי עלמא מדרבנן, דפטור מאבילות, ואף שכתבתי שליתא לדברי רשב"ם, היינו משום דס"ל דהלכה כרבנן, דסברי אליבא דר"י שיש לבעל פירות עד שעת נתינה, והיינו טעמא, מאחר שתקנו לו חכמים לזכות בפירות לא נפקעת אותו זכות עד שעת גירושין, דמנא לן להפקיע ממונו שלא כדין, שיכול לומר כל זמן שלא גירשתי הרי היא אשתי, וכל זכות שיש לי בה לא אמחל, בפרט מאחר שירושת הבעל דאורייתא, אבל מניין לנו לחייבו באבילות דרבנן, ועוד, מאחר דלר"ש דסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות, אם כן קל וחומר לענין אבילות, ונהי דחכמים חולקים, והלכה כוותייהו, מכל מקום הלכה כמיקל באבל (מו"ק י"ט ע"ב), אם כך הלכה כר"ש לענין אבילות, ועוד, איך יעלה על דעת האדם להאבילו מה שאין לבו אבל, ואין יום מר לפניו, ונהי דבאבל ממש לא חלקו רבותינו בין אוהב לשונא, הכא יש ויש לחלק, ועוד, התם אחר דאית ליה קורבא בגביה, אפילו הוא שונאו מכל מקום בשרו הוא ונכמרו רחמיו, ושייך ביה אבילות ומרירות הלב, אבל כהאי גוונא כולי עלמא מודו דחשיב ליה בלביה כאלו אזלה מיניה, ואין כאן אבילות ומרירות הלב, והנה תמהו העם על ככה, ושלחתי דברי לזקני ירושלים, וכתב לי זקן אחד וחכם מופלא שחכמי ירושלים הסכימו לקל וחומר שדנתי מדברי הרשב"ם".
כלומר, לדעת היש"ש אינו צריך להתאבל בסיטואציה שנאלף לקבל היתר מאה רבנים. והובא בישועות יעקב יו"ד סי' שעג. אולם בבית מאיר אבה"ע צ' הביא את דבריו והניח את דבריו בצ"ע. וראה עוד בדעת תורה למהרש"ם ביו"ד שם. אולם מאחר שהשאלה היא על אבלות דרבנן אין להחמיר רק שם.
נמצא שאם ההיתר מאה רבנים שקיבל הוא מחמת קטטה שהיא סירבה להתגרש וכד', אינו צריך להתאבל עליה. אולם אם ההיתר הוא מחמת שהיא נשתטית וכד', אז ודאי צריך להתאבל עליה שהרי היא אשתו.
