סנהדרין ומלך המשיח

שאלה:

ערב טוב, שלום וברכה.
במהלך לימודי עלו לפני מספר שאלות עומק (חלקן הלכתיות במובהק וחלקן עוסקות במחשבה וסדר העברת הדורות):
א. הרמב"ם בהלכות מלכים פרקים א'-י' פוסק את מאפייני מלכי בית דוד, צורת המלכתם ואופי שלטונם. תחת אותן הלכות הרמב"ם בפרק יא' מתייחס למלך המשיח ברם הוא אינו מפרט את דיניו כבפרקים הקודמים. לפיכך, יש לשאול האם פסיקת הרמב"ם בפרק יא' כוללת כבר את דיניו הכלליים של מלכי בית דוד כפי שנפסקו בפרקים הקודמים (משיחה בשמן המשחה ועל המעיין, ע"י סנהדרין ונביא וכו') ולכן לא פורטו בפרק יא' או שדיניו של מלך המשיח אחרים ( ואם אכן כך- היכן הם כתובים)?
ב. מהו סדר דורות הסנהדרין החל ממשה רבינו ובית דינו וכלה בתקופת בית שני?
ג. ההייתה סנהדרין בתקופת השופטים? ואם כן, האם עיסוקם היה רק במילי דשמיא?
ד. מה פירוש "כנסת הגדולה" האם הייתה זו למעשה סנהדרין? ואם כן, איך מנתה 120 זקנים?
ה. איך המשנה "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" מתיישבת עם הנ"ל?
ו. האם כהנים ולויים ישבו בסנהדרין (לא מתוקף תפקידם אלא מכח חכמתם שהרי הם היו מלמדי העם)?
ז. האם הסנהדרין לעתיד לבוא תוכל לבטל גזרות ומנהגים שהתקבלו בעם בעבר שהרי ידוע כי אין גזרות ותקנות מתבטלות בימי משיח אמנם ידוע כי בית דין הגדול בחכמה ובמניין יכול לבטל גזרות וכו'.

בתודה מראש

תשובה:

שבוע טוב,

עקרונית מלך המשיח יש לו את אותם דינים שיש למלך ממלכי בית דוד. כלומר, לכאו' צריך למשוח אותו בשמן המשחה וכו'. אולם במנחת חינוך מצוה קז ותצא הסתפק בכך האם יהיה טעון משיחה או שמא הוא נחשב למלך בירושה שאנו טעון משיחה:

"ולכאורה נראה דמלך המשיח המקוים אנו שיגלה ב"ב כיון דיהי' מזרע שלמה דור אחר דור א"כ המלכות ירושה לו מעת שפסקה מלכות וא"צ משיחה אף על פי שפסקה המלכות בעוה"ר כמה דורות מ"מ אין זה מפסקת הירוש'. אך אם נאמר דהבא מכח שצריך משיחה הוא ג"כ צריך משיחה א"כ תיכף שמרדו ישראל ברחבעם ולא קבלו עליה' המלכות א"כ אם היו אפי' רחבעם וזרעו מלכים היו צריכים משיחה למלוכה על כל ישראל כמש"ל. א"כ גם מלך המשיח מזרעו יהי' צריך משיחה אף ששלום ואמת יהי' בימיו לכל ישראל ובקשו את ד' אלקיהם ואת דוד מלכם כאשר מובטחים אנחנו ע"י הנביאים בב"א יבא ויורה לנו". וראה עוד בחידושי רבי אריה ליב מאלין ח"ב סי' נח שם נטה לומר שאינו זקוק למשיחה מחודשת.

לשאלתך האם היה סנהדרין קודם לכן. ודאי שהיה. ראה ברמב"ם הלכות מלכים פ"א הלכה ג': "אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא, כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו, וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו". כלומר, ודאי שהיה כל הזמן סנהדרין של שבעים ואחד גם לפני בנין בית המקדש, למרות מה שכתב הרמב"ם בהלכות סנהדרין פ"יד הלכה יא: "אין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשכה שבמקדש שנאמר בזקן ממרא לבלתי שמוע אל הכהן וגו' ומפי השמועה למדו שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות והוא שיהיה בית דין הגדול במקומו". וראה בשו"ת חיים שאל ח"א סי' עד אות ז' שהוכיח שגם בימי דוד ושאול הרגו עפ"י בי"ד של שבעים ואחד.

ומה ששאלתך על אנשי כנסת הגדולה. לא הבנתי את השאלה. אותם מאה עשרים היו מעבר לסנהדרין עצמם שהיו של שבעים ואחד. אולי גם היו במקביל אבל, ברור שסנהדרין היו רק של שבעים ואחת שזה נלמד ממשה רבינו.